[1]ויאמר דויד־זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל[2]ויאמר דויד־לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים[3]וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות־הכין דויד ונחשת לרב אין משקל[4]ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב־לדויד[5]ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו[6]ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל[7]ויאמר דויד לשלמה בנו [Q: בני]־אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי[8]ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי־כי דמים רבים שפכת ארצה לפני[9]הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו[10]הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל־עד עולם[11]עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך[12]אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך[13]אז תצליח־אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת[14]והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף[15]ועמך לרב עשי מלאכה־חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה[16]לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך[17]ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו[18]הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו[19]עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה