➖ »
«
➖ ➕
Peshitta NT (1905)
PesNT(1905)
Tregelles’ 2nd ed. from Alexandrinus, et al (1879)
Tregelles GNT
←
1 John
1Jo
3
→
[1]וחזו דכמא סגי חובה דאבא לותנ דבניא קרנ אפ עבדנ מטל הנא עלמא לא ידע לנ מטל דאפלא לה ידע [1]Ἴδετε ποταπὴν ἀγάπην δέδωκεν ἡμῖν ὁ πατήρ, ἵνα τέκνα θεοῦ κληθῶμεν, καί ἐσμεν. διὰ τοῦτο ὁ κόσμος οὐ γινώσκει ἡμᾶς, ὅτι οὐκ ἔγνω αὐτόν.
[2]חביבי השׁא בנוהי חננ דאלהא ולא אתגלי עדמא להשׁא מנא עתידיננ דנהוא ידעיננ דינ דמא דאתגלי בדמותה הויננ וחזיננ לה איכ מדמ דאיתוהי [2]Ἀγαπητοί, νῦν τέκνα θεοῦ ἐσμεν, καὶ οὔπω ἐφανερώθη τί ἐσόμεθα· οἴδαμεν ὅτι ἐὰν φανερωθῇ, ὅμοιοι αὐτῷ ἐσόμεθα, ὅτι ὀψόμεθα αὐτὸν καθώς ἐστιν.
[3]וכל אינא דאית לה עלוהי הנא סברא מדכא נפשׁה איכ דהו דכא הו [3]καὶ πᾶς ὁ ἔχων τὴν ἐλπίδα ταύτην ἐπ᾽ αὐτῷ ἁγνίζει ἑαυτὸν καθὼς ἐκεῖνος ἁγνός ἐστιν.
[4]מנ דינ דעבד חטיתא עולא סער חטיתא גיר כלה עולא הי [4]πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὴν ἀνομίαν ποιεῖ, καὶ ἡ ἁμαρτία ἐστὶν ἡ ἀνομία.
[5]וידעינ אנתונ דהו דאתגלי דנסב חטהינ וחטיתא בה לית [5]καὶ οἴδατε ὅτι ἐκεῖνος ἐφανερώθη ἵνα τὰς ἁμαρτίας ἄρῃ, καὶ ἁμαρτία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν.
[6]וכל דבה מקוא לא חטא וכל דחטא לא חזיהי ולא ידעה [6]πᾶς ὁ ἐν αὐτῷ μένων οὐχ ἁμαρτάνει· πᾶς ὁ ἁμαρτάνων οὐχ ἑώρακεν αὐτὸν οὐδὲ ἔγνωκεν αὐτόν.
[7]בני לא אנשׁ נטעיכונ הו דעבד זדיקותא זדיקא הו איכ דאפ הו משׁיחא איתוהי זדיקא [7]τεκνία, μηδεὶς πλανάτω ὑμᾶς· ὁ ποιῶν τὴν δικαιοσύνην δίκαιός ἐστιν, καθὼς ἐκεῖνος δίκαιός ἐστιν.
[8]הו דסער חטיתא מנ סטנא הו מטל דמנ רשׁיתא הו סטנא חטיא הו ומטל הנא אתחזי ברה דאלהא דנשׁרא עבדוהי דסטנא [8]ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν ἐκ τοῦ διαβόλου ἐστίν, ὅτι ἀπ᾽ ἀρχῆς ὁ διάβολος ἁμαρτάνει. εἰς τοῦτο ἐφανερώθη ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ἵνα λύσῃ τὰ ἔργα τοῦ διαβόλου.
[9]כל דאתילד מנ אלהא חטיתא לא עבד מטל דזרעה בה איתוהי ולא משׁכח למחטא דמנ אלהא אתילד [9]πᾶς ὁ γεγεννημένος ἐκ τοῦ θεοῦ ἁμαρτίαν οὐ ποιεῖ, ὅτι σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει· καὶ οὐ δύναται ἁμαρτάνειν, ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται.
[10]בהדא מתפרשׁינ בנוהי דאלהא מנ בנוהי דסטנא כל דלא עבד זדיקותא ולא מחב לאחוהי ליתוהי מנ אלהא [10]ἐν τούτῳ φανερά ἐστιν τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ καὶ τὰ τέκνα τοῦ διαβόλου. πᾶς ὁ μὴ ποιῶν δικαιοσύνην οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ θεοῦ, καὶ ὁ μὴ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ·
[11]דהנו פוקדנא דשׁמעתונ מנ קדימ דתחבונ חד לחד [11]ὅτι αὕτη ἐστὶν ἡ ἀγγελία ἣν ἠκούσατε ἀπ᾽ ἀρχῆς, ἵνα ἀγαπῶμεν ἀλλήλους·
[12]לו איכ קאינ הו דאיתוהי הוא מנ בישׁא וקטל לאחוהי ומטל מנא קטלה אלא מטל דבישׁינ הוו עבדוהי ודאחוהי זדיקינ [12]οὐ καθὼς Κάϊν ἐκ τοῦ πονηροῦ ἦν, καὶ ἔσφαξεν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ· καὶ χάριν τίνος ἔσφαξεν αὐτόν; ὅτι τὰ ἔργα αὐτοῦ πονηρὰ ἦν, τὰ δὲ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ δίκαια.
[13]ולא תתדמרונ אחי אנ סנא לכונ עלמא [13]Μὴ θαυμάζετε, ἀδελφοί, εἰ μισεῖ ὑμᾶς ὁ κόσμος.
[14]חננ ידעיננ דשׁניננ מנ מותא לחיא בהדא דמחביננ לאחינ הו דלא מחב לאחוהי מקוא במותא [14]ἡμεῖς οἴδαμεν ὅτι μεταβεβήκαμεν ἐκ τοῦ θανάτου εἰς τὴν ζωήν, ὅτι ἀγαπῶμεν τοὺς ἀδελφούς· ὁ μὴ ἀγαπῶν μένει ἐν τῷ θανάτῳ.
[15]כל גיר דסנא לאחוהי קטל אנשׁא הו וידעינ אנתונ דכל דקטל אנשׁא לא משׁכחינ מקוינ בה חיא דלעלמ [15]πᾶς ὁ μισῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, ἀνθρωποκτόνος ἐστίν· καὶ οἴδατε ὅτι πᾶς ἀνθρωποκτόνος οὐκ ἔχει ζωὴν αἰώνιον ἐν αὐτῷ μένουσαν.
[16]בהדא ידעיננ חובה דלותנ דהו יהב נפשׁה חלפינ ואפ חננ זדק לנ דעל אפי אחינ נתל נפשׁתנ [16]ἐν τούτῳ ἐγνώκαμεν τὴν ἀγάπην, ὅτι ἐκεῖνος ὑπὲρ ἡμῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἔθηκεν· καὶ ἡμεῖς ὀφείλομεν ὑπὲρ τῶν ἀδελφῶν τὰς ψυχὰς θεῖναι.
[17]ואינא דאית לה קנינא דעלמא ונחזא לאחוהי דסניק ונאחוד רחמוהי מנה איכנא אית בה חובה דאלהא [17]ὃς δ᾽ ἂν ἔχῃ τὸν βίον τοῦ κόσμου, καὶ θεωρῇ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ χρείαν ἔχοντα καὶ κλείσῃ τὰ σπλάγχνα αὐτοῦ ἀπ᾽ αὐτοῦ, πῶς ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ μένει ἐν αὐτῷ;
[18]בני לא נחב חד לחד במלא ובלשׁנא אלא בעבדא ובשׁררא [18]τεκνία, μὴ ἀγαπῶμεν λόγῳ μηδὲ τῇ γλώσσῃ, ἀλλὰ ἐν ἔργῳ καὶ ἀληθείᾳ.
[19]ובהדא משׁתודעיננ דמנ שׁררא איתינ וקדמ דנאתא הו מפיסיננ לבנ [19][καὶ] ἐν τούτῳ γνωσόμεθα ὅτι ἐκ τῆς ἀληθείας ἐσμέν, καὶ ἔμπροσθεν αὐτοῦ πείσομεν τὰς καρδίας ἡμῶν·
[20]דאנ הו לבנ בסר לנ כמא אלהא דרב מנ לבנ וידע כלמדמ [20]ὅτι ἐὰν καταγινώσκῃ ἡμῶν ἡ καρδία, ὅτι μείζων ἐστὶν ὁ θεὸς τῆς καρδίας ἡμῶν καὶ γινώσκει πάντα.
[21]חביבי אנ לבנ לא בסר לנ גלינ אנינ אפינ קדמ אלהא [21]ἀγαπητοί, ἐὰν ἡ καρδία μὴ καταγινώσκῃ ἡμῶν, παῤῥησίαν ἔχομεν πρὸς τὸν θεόν,
[22]וכלמדמ דשׁאליננ נסביננ מנה מטל דנטריננ פוקדנוהי ושׁפירתא סעריננ קדמוהי [22]καὶ ὃ ἐὰν αἰτῶμεν λαμβάνομεν ἀπ᾽ αὐτοῦ, ὅτι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ τηροῦμεν καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐνώπιον αὐτοῦ ποιοῦμεν.
[23]והנא הו פוקדנה דנהימנ בשׁמא דברה ישׁוע משׁיחא ונחב חד לחד איכ דפקדנ [23]καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἐντολὴ αὐτοῦ, ἵνα πιστεύωμεν τῷ ὀνόματι τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ χριστοῦ καὶ ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, καθὼς ἔδωκεν ἐντολὴν ἡμῖν.
[24]ואינא דנטר פוקדנוהי בה מתנטר והו שׁרא בה ובהדא מסתכליננ דשׁרא בנ מנ רוחה הי דיהב לנ [24]καὶ ὁ τηρῶν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει, καὶ αὐτὸς ἐν αὐτῷ. καὶ ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι μένει ἐν ἡμῖν, ἐκ τοῦ πνεύματος οὗ ἡμῖν ἔδωκεν.
Author: Samuel Prideaux Tregelles, LL. D. (1813–1875)
Source: www.hagiascriptura.com

See information...
Top