|
|
| [1]And Rehoboam went to Shechem: for all Israel were come to Shechem, to make him king |
[1]וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו |
| [2]And when Jeroboam the son of Nebat heard of it (who was yet in Egypt, whither Jeroboam had fled from king Solomon, and dwelt in Egypt) |
[2]ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים |
| [3]Then they sent and called him: and Jeroboam and all the congregation of Israel came, and spake unto Rehoboam, saying, |
[3]וישלחו ויקראו לו ויבאו [Q: ויבא] ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר |
| [4]Thy father made our yoke grievous: now therefore make thou the grievous servitude of thy father, and his sore yoke which he put upon us, lighter, and we will serve thee. |
[4]אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו־ונעבדך |
| [5]And he said unto them, Depart yet for three days, then come again to me. And the people departed. |
[5]ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים־ושובו אלי וילכו העם |
| [6]And king Rehoboam took counsel with the old men that had stand before Solomon his father, while he yet lived, and said, What counsel give ye, that I may make an answer to this people? |
[6]ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר |
| [7]And they spake unto him, saying, If thou be a servant unto this people this day, and serve them, and answer them, and speak kind words to them, they will be thy servants forever. |
[7]וידבר [Q: וידברו] אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים־והיו לך עבדים כל הימים |
| [8]But he forsook the counsel that the old men had given him, and asked counsel of the young men that had been brought up with him, and waited on him. |
[8]ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו |
| [9]And he said unto them, What counsel give ye, that we may answer this people, which have spoken to me, saying, Make the yoke, which thy father did put upon us, lighter? |
[9]ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה־אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו |
| [10]Then the young men that were brought up with him, spake unto him, saying, Thus shalt thou say unto this people, that have spoken unto thee, and said, Thy father hath made our yoke heavy, but make thou it lighter unto us: even thus shalt thou say unto them, My least part shall be bigger than my father's loins. |
[10]וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי |
| [11]Now where as my father did burden you with a grievous yoke, I will yet make your yoke heavier: my father hath chastised you with rods, but I will correct you with scourges. |
[11]ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים |
| [12]Then Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king had appointed, saying, Come to me again the third day. |
[12]ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי |
| [13]And the king answered the people sharply, and left the old men's counsel that they gave him, |
[13]ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו |
| [14]And spake to them after the counsel of the young men, saying, My father made your yoke grievous, and I will make your yoke more grievous: my father hath chastised you with rods, but I will correct you with scourges. |
[14]וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים |
| [15]And the king hearkened not unto the people: for it was the ordinance of the Lord, that he might perform his saying, which the Lord had spoken by Ahijah the Shilonite unto Jeroboam the son of Nebat. |
[15]ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט |
| [16]So when all Israel saw that the king regarded them not, the people answered the king thus, saying, What portion have we in David? We have none inheritance in the son of Jesse. To your tents, O Israel: now see to thine own house, David. So Israel departed unto their tents. |
[16]וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו |
| [17]Howbeit over the children of Israel, which dwelt in the cities of Judah, did Rehoboam reign still. |
[17]ובני ישראל הישבים בערי יהודה־וימלך עליהם רחבעם |
| [18]Now the king Rehoboam sent Adoram the receiver of the tribute, and all Israel stoned him to death: then king Rehoboam made speed to get him up to his chariot, to flee to Jerusalem. |
[18]וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם |
| [19]And Israel rebelled against the house of David unto this day. |
[19]ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה |
| [20]And when all Israel had heard that Jeroboam was come again, they sent and called him unto the assembly, and made him king over all Israel: none followed the house of David, but the tribe of Judah only. |
[20]ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו |
| [21]And when Rehoboam was come to Jerusalem, he gathered all the house of Judah with the tribe of Benjamin an hundred and fourscore thousand of chosen men (which were good warriors) to fight against the house of Israel, and to bring the kingdom again to Rehoboam the son of Solomon. |
[21]ויבאו [Q: ויבא] רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה־להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה |
| [22]But the word of God came unto Shemaiah the man of God, saying, |
[22]ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר |
| [23]Speak unto Rehoboam the son of Solomon king of Judah, and unto all the house of Judah and Benjamin, and the remnant of the people, saying, |
[23]אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר |
| [24]Thus saith the Lord, Ye shall not go up, nor fight against your brethren the children of Israel: return every man to his house: for this thing is done by me. They obeyed therefore the word of the Lord and returned, and departed, according to the word of the Lord. |
[24]כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו־כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה |
| [25]Then Jeroboam built Shechem in mount Ephraim, and dwelt therein, and went from thence, and built Penuel. |
[25]ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל |
| [26]And Jeroboam thought in his heart, Now shall the kingdom return to the house of David. |
[26]ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד |
| [27]If this people go up and do sacrifice in the house of the Lord at Jerusalem, then shall the heart of this people turn again unto their lord, even to Rehoboam king of Judah: so shall they kill me and go again to Rehoboam king of Judah. |
[27]אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה |
| [28]Whereupon the king took counsel, and made two calves of gold, and said unto them, It is too much for you to go up to Jerusalem: behold, O Israel, thy gods, which brought thee up out of the land of Egypt. |
[28]ויועץ המלך־ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם־הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים |
| [29]And he set the one in Beth-el, and the other set he in Dan. |
[29]וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן |
| [30]And this thing turned to sin: for the people went (because of the one) even to Dan. |
[30]ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן |
| [31]Also he made an house of high places, and made priests of the lowest of the people, which were not of the sons of Levi. |
[31]ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי |
| [32]And Jeroboam made a feast the fifteenth day of the eighth month, like unto the feast that is in Judah, and offered on the altar. So did he in Beth-el and offered unto the calves that he had made: and he placed in Beth-el the priests of the high places, which he had made. |
[32]ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח־כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה |
| [33]And he offered upon the altar, which he had made in Beth-el, the fifteenth day of the eighth month, ( even in the month which he had forged of his own heart) and made a solemn feast unto the children of Israel: and he went up to the altar, to burn incense. |
[33]ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני־בחדש אשר בדא מלבד [Q: מלבו] ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר |