[1]והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה־אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר[2]ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך[3]ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו[4]ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו[5]והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים־בדבר יהוה[6]ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה[7]וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת[8]ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה[9]כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת[10]וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל[11]ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם[12]וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה[13]ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו[14]וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה־ויאמר אני[15]ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם[16]ויאמר לא אוכל לשוב אתך־ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה[17]כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה[18]ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו[19]וישב אתו ויאכל לחם בביתו־וישת מים[20]ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו[21]ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך[22]ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים־לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך[23]ויהי אחרי אכלו לחם־ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו[24]וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה[25]והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה[26]וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו[27]וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו[28]וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור[29]וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור־וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו[30]וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי[31]ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את עצמתי[32]כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון[33]אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות־החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות[34]ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה