[1]וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל[2]ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל[3]ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים־מקחת אתה מיד מלך ארם[4]ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך[5]ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה[6]ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך[7]ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו[8]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע־מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן[9]ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה[10]ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים־מתנבאים לפניהם[11]ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם[12]וכל הנבאים־נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך[13]והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך [Q: דברך] כדבר אחד מהם־ודברת טוב[14]ויאמר מיכיהו חי יהוה־כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר[15]ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך[16]ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת־בשם יהוה[17]ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום[18]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע[19]ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו[20]ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה[21]ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה[22]ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל־צא ועשה כן[23]ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה[24]ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך[25]ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה[26]ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך[27]ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום[28]ויאמר מיכיהו־אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם[29]ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד[30]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה[31]ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו[32]ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט[33]ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו[34]ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה־כי החליתי[35]ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב[36]ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו[37]וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון[38]וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו־כדבר יהוה אשר דבר[39]ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים־למלכי ישראל[40]וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו[41]ויהושפט בן אסא מלך על יהודה־בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל[42]יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי[43]וילך בכל דרך אסא אביו־לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה[44]אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות[45]וישלם יהושפט עם מלך ישראל[46]ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים־למלכי יהודה[47]ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו־בער מן הארץ[48]ומלך אין באדום נצב מלך[49]יהושפט עשר [Q: עשה] אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב־ולא הלך כי נשברה [Q: נשברו] אניות בעציון גבר[50]אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט[51]וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו[52]אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים[53]ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל[54]ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו