[1]ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו [Q: ויאהבהו] יהונתן כנפשו[2]ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו[3]ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו[4]ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו[5]ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול[6]ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור [Q: לשיר] והמחלות לקראת שאול המלך־בתפים בשמחה ובשלשים[7]ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו[8]ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה[9]ויהי שאול עון [Q: עוין] את דוד מהיום ההוא והלאה[10]ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול[11]ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים[12]וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר[13]ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם[14]ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו[15]וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו[16]וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם[17]ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה־אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים[18]ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל־כי אהיה חתן למלך[19]ויהי בעת תת את מרב בת שאול־לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה[20]ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו[21]ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום[22]ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך[23]וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה[24]ויגדו עבדי שאול לו־לאמר כדברים האלה דבר דוד[25]ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים[26]ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים[27]ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה[28]וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו[29]ויאסף שאול לרא מפני דוד־עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים[30]ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד