|
|
| [1]ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי |
[1]Ascendit ergo David inde: et habitavit in locis tutissimis Engaddi. |
| [2]ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור־מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים |
[2]Cumque reversus esset Saul, postquam persecutus est Philisthæos, nuntiaverunt ei, dicentes: Ecce, David in deserto est Engaddi. |
| [3]ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים |
[3]Assumens ergo Saul tria millia electorum virorum ex omni Israël, perrexit ad investigandum David et viros ejus, etiam super abruptissimas petra, quæ solis ibicibus perviæ sunt. |
| [4]ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך [Q: איבך] בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול־בלט |
[4]Et venit ad caulas ovium, quæ se offerebant vianti: eratque ibi spelunca, quam ingressus est Saul, ut purgaret ventrem: porro David et viri ejus in interiore parte speluncæ latebant. |
| [5]ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו־על אשר כרת את כנף אשר לשאול |
[5]Et dixerunt servi David ad eum: Ecce dies, de qua locutus est Dominus ad te: Ego tradam tibi inimicum tuum, ut facias ei sicut placuerit in oculis tuis. Surrexit ergo David, et præcidit oram chlamydis Saul silenter. |
| [6]ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה־לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא |
[6]Post hæc percussit cor suum David, eo quod abscidisset oram chlamydis Saul. |
| [7]וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך |
[7]Dixitque ad viros suos: Propitius sit mihi Dominus, ne faciam hanc rem domino meo, christo Domini, ut mittam manum meam in eum, quia christus Domini est. |
| [8]ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה [Q: מהמערה] ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו |
[8]Et confregit David viros suos sermonibus, et non permisit eos ut consurgerent in Saul: porro Saul exsurgens de spelunca, pergebat cœpto itinere. |
| [9]ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך |
[9]Surrexit autem et David post eum: et egressus de spelunca, clamavit post tergum Saul, dicens: Domine mi rex. Et respexit Saul post se: et inclinans se David pronus in terram adoravit, |
| [10]הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני־כי משיח יהוה הוא |
[10]dixitque ad Saul: Quare audis verba hominum loquentium, David quærit malum adversum te? |
| [11]ואבי ראה־גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך־ואתה צדה את נפשי לקחתה |
[11]Ecce hodie viderunt oculi tui, quod tradiderit te Dominus in manu mea in spelunca: et cogitavi ut occiderem te, sed pepercit tibi oculus meus: dixi enim: Non extendam manum meam in dominum meum, quia christus Domini est. |
| [12]ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך |
[12]Quin potius pater mi, vide, et cognosce oram chlamydis tuæ in manu mea: quoniam cum præscinderem summitatem chlamydis tuæ, nolui extendere manum meam in te: animadverte, et vide, quoniam non est in manu mea malum, neque iniquitas, neque peccavi in te: tu autem insidiaris animæ meæ ut auferas eam. |
| [13]כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך |
[13]Judicet Dominus inter me et te, et ulciscatur me Dominus ex te: manus autem mea non sit in te. |
| [14]אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד |
[14]Sicut et in proverbio antiquo dicitur: Ab impiis egredietur impietas: manus ergo mea non sit in te. |
| [15]והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך |
[15]Quem persequeris, rex Israël? quem persequeris? canem mortuum persequeris, et pulicem unum. |
| [16]ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך |
[16]Sit Dominus judex, et judicet inter me et te: et videat, et judicet causam meam, et eruat me de manu tua. |
| [17]ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה |
[17]Cum autem complesset David loquens sermones hujuscemodi ad Saul, dixit Saul: Numquid vox hæc tua est fili mi David? Et levavit Saul vocem suam, et flevit: |
| [18]ואת [Q: ואתה] הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה־את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני |
[18]dixitque ad David: Justior tu es quam ego: tu enim tribuisti mihi bona: ego autem reddidi tibi mala. |
| [19]וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי |
[19]Et tu indicasti hodie quæ feceris mihi bona: quomodo tradiderit me Dominus in manum tuam, et non occideris me. |
| [20]ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל |
[20]Quis enim cum invenerit inimicum suum, dimittet eum in via bona? Sed Dominus reddat tibi vicissitudinem hanc pro eo quod hodie operatus es in me. |
| [21]ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי |
[21]Et nunc quia scio quod certissime regnaturus sis, et habiturus in manu tua regnum Israël: |
| [22]וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה |
[22]jura mihi in Domino, ne deleas semen meum post me, neque auferas nomen meum de domo patris mei. |
| 23[No verse] |
[23]Et juravit David Sauli. Abiit ergo Saul in domum suam: et David et viri ejus ascenderunt ad tutiora loca. |