[1]ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה־להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם[2]ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר[3]אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה־ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר[4]כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו־כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם[5]וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה[6]ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע[7]ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם[8]ואת גת ואת מרשה ואת זיף[9]ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה[10]ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות[11]ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין[12]ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן[13]והכהנים והלוים אשר בכל ישראל־התיצבו עליו מכל גבולם[14]כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה[15]ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה[16]ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל־באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם[17]ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה־לשנים שלוש[18]ויקח לו רחבעם אשה־את מחלת בן [Q: בת] ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי[19]ותלד לו בנים־את יעוש ואת שמריה ואת זהם[20]ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית[21]ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו־כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים־וששים בנות[22]ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו־כי להמליכו[23]ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים