[1]בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה[2]שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם[3]ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל[4]ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל[5]הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח[6]ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו[7]ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם[8]ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים[9]הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות־כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים[10]ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת[11]ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב־כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו[12]והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה־להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם־כי לא תצליחו[13]וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם[14]ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים [Q: מחצרים] בחצצרות[15]ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה[16]וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם[17]ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור[18]ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם[19]וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון [Q: עפרין] ובנתיה[20]ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת[21]ויתחזק אביהו־וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות[22]ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו־כתובים במדרש הנביא עדו[23]וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים