[1]ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט־למלחמה [2]ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי [3]וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה [4]ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה [5]ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם־בבית יהוה לפני החצר החדשה [6]ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב [7]הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך־לעולם [8]וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר [9]אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע [10]ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום [11]והנה הם־גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו [12]אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה־כי עליך עינינו [13]וכל יהודה־עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם [14]ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי־מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל [15]ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה־כי לא לכם המלחמה כי לאלהים [16]מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל [17]לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו־מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם [18]ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה [19]ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים־להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה [20]וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם־האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו [21]ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש־בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו [22]ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה־וינגפו [23]ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר־להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית [24]ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה [25]ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל־כי רב הוא [26]וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה־כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה־עד היום [27]וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם [28]ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות־אל בית יהוה [29]ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם־כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל [30]ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב [31]וימלך יהושפט על יהודה־בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי [32]וילך בדרך אביו אסא־ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה [33]אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם [34]ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים־הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל [35]ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות [36]ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר [37]ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש
Credit

Source: unbound.biola.edu
Top