[1]וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם־לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל[2]ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני[3]כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם[4]ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל[5]ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן־לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב[6]וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור[7]ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים[8]עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו[9]כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו[10]ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה־ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם[11]אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון־נכנעו ויבאו לירושלם[12]גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים־בדבר יהוה[13]ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני־קהל לרב מאד[14]ויקמו־ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון[15]וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה[16]ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים[17]כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור־להקדיש ליהוה[18]כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו־כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד[19]כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש[20]וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם[21]ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים־בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז־ליהוה[22]וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים־המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם[23]ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה[24]כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב[25]וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה[26]ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם[27]ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים