[1]בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם[2]ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל[3]וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם[4]ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם[5]ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה[6]והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה־להכעיסו[7]וישם את פסל הסמל אשר עשה־בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום[8]ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה[9]ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע־מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל[10]וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו[11]ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה[12]וכהצר לו־חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו[13]ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים[14]ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה[15]ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר[16]ויכן [Q: ויבן] את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל[17]אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם[18]ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל־הנם על דברי מלכי ישראל[19]ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו־הנם כתובים על דברי חוזי[20]וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו[21]בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם[22]ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו־זבח אמון ויעבדם[23]ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה[24]ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו[25]ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו