[1]ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים־נתן באצרות בית האלהים[2]אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל־אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד־היא ציון[3]ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי[4]ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון[5]ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים[6]והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו־לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב[7]ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית־אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים[8]ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה[9]ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה[10]אין בארון־רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים[11]ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו־אין לשמור למחלקות[12]והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים [Q: מחצרים] בחצצרות[13]ויהי כאחד למחצצרים [Q: למחצרים] ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה[14]ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים