|
|
| [1]משׁריננ לנ תוב מנ דרישׁ דנחויכונ מנא חננ או דלמא סניקיננ איכ אחרנא דאגרתא דפוקדא נתכתבנ לכונ עלינ או דאנתונ תכתבונ תפקדונ עלינ |
[1]Do we begin to praise ourselves again? or need we as some other, epistles of recommendation unto you, or letters of recommendation from you? |
| [2]אגרתנ דינ דילנ אנתונ אנונ דכתיבא בלבנ וידיעא ומתקריא מנ כלנשׁ |
[2]Ye are our epistle, written in our hearts, which is understand and read of all men, |
| [3]ידעיתונ גיר דאגרתה אנתונ דמשׁיחא דאשׁתמשׁת מננ דכתיבא לא בדיותא אלא ברוחא דאלהא חיא לא בלוחא דכאפא אלא בלוחא דלבא דבסרא |
[3]In that ye are manifest, to be the Epistle of Christ, ministered by us, and written, not with ink, but with the Spirit of the living God, not in tables of stone, but in fleshly tables of the heart. |
| [4]תוכלנא דינ הכנא אית לנ במשׁיחא לות אלהא |
[4]And such trust have we through Christ to God: |
| [5]לו דחננ ספקיננ דנתרעא מדמ איכ דמנ נפשׁנ אלא חילנ מנ אלהא הו |
[5]Not that we are sufficient of ourselves, to think any thing, as of ourselves: but our sufficiency is of God. |
| [6]הו דאשׁוינ דנהוא משׁמשׁנא דדיתקא חדתא לא בכתבא אלא ברוחא כתבא גיר קטל רוחא דינ מחיא |
[6]Who also hath made us able ministers of the New testament, not of the letter but of the Spirit: for the letter killeth, but the Spirit giveth life. |
| [7]אנ דינ תשׁמשׁתא דמותא בכתבא אתרשׁמת בכאפא והות בתשׁבוחתא איכנא דלא נשׁכחונ בני איסריל למחר בפרצופה דמושׁא מטל שׁובחא דפרצופה הו דאתבטל |
[7]If then the ministration of death written with letters and engraven in stones, was glorious so that the children of Israel could not behold the face of Moses for the glory of his countenance (which glory is done away) |
| [8]איכנא הכיל תשׁמשׁתא דרוחא לא יתיראית תהוא בשׁובחא |
[8]How shall not the ministration of the Spirit be more glorious? |
| [9]אנ גיר לתשׁמשׁתא דחויבא הוא שׁובחא חד כמא תתיתר תשׁמשׁתא דזדיקותא בשׁובחא |
[9]For if the ministry of condemnation was glorious, much more doth the ministration of righteousness exceed in glory. |
| [10]איכ הו גיר דאפלא משׁבחא הי דאשׁתבחת בפוחמא דהנא שׁובחא מיתרא |
[10]For even that which was glorified, was not glorified in this point , that is, as touching the exceeding glory. |
| [11]אנ גיר מדמ דאתבטל בשׁובחא הוא יתיראית אינא דמקוא בשׁובחא נהוא |
[11]For if that which should be abolished, was glorious, much more shall that which remaineth, be glorious. |
| [12]מטל דאית לנ הכיל הנא סברא יתיראית בגלא עינ מתדבריננ |
[12]Seeing then that we have such trust, we use great boldness of speech. |
| [13]ולא איכ מושׁא דרמא הוא תחפיתא על אפוהי דלא נחורונ בני איסריל בשׁולמה דהו דמתבטל |
[13]And we are not as Moses, which put a vail upon his face, that the children of Israel should not look unto the end of that which should be abolished. |
| [14]אלא אתעורו במדעיהונ עדמא גיר ליומנא אמתי דדיתקא עתיקתא מתקריא הי הי תחפיתא קימא עליהונ ולא מתגליא דבמשׁיחא הו מתבטלא |
[14]Therefore their minds are hardened: for until this day remaineth the same covering untaken away in the reading of the Old Testament, which vail in Christ is put away. |
| [15]ועדמא ליומנא אמתי דמתקרא מושׁא תחפיתא על לבהונ רמיא |
[15]But even unto this day, when Moses is read, the veil is laid over their hearts. |
| [16]ואמתי דאנשׁ מנהונ נתפנא לות מריא משׁתקלא מנה תחפיתא |
[16]Nevertheless when their heart shall be turned to the Lord, the vail shall be taken away. |
| [17]מריא דינ הויו רוחא ואתר דרוחה דמריא חארותא הי |
[17]Now the Lord is the Spirit, and where the Spirit of the Lord is, there is liberty. |
| [18]חננ דינ כלנ באפא גליתא תשׁבוחתה דמריא איכ דבמחזיתא חזיננ ולה לדמותא משׁתחלפיננ מנ שׁובחא לשׁובחא איכ דמנ מריא רוחא |
[18]But we all behold as in a mirror the glory of the Lord with open face, and are changed into the same image, from glory to glory, as by the Spirit of the Lord. |