«
Aleppo Codex (~920)
Alep
Aleppo Codex (~920)
Alep
[1]ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה־בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים [1]ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה־בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים
[2]ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי [Q: לך] בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן [2]ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי [Q: לך] בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן
[3]ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי [Q: שכניך]־כלים רקים אל תמעיטי [3]ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי [Q: שכניך]־כלים רקים אל תמעיטי
[4]ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי [4]ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי
[5]ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת [Q: מוצקת] [5]ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת [Q: מוצקת]
[6]ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן [6]ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן
[7]ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי [Q: נשיך] ואת בניכי [Q: ובניך] תחיי בנותר [7]ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי [Q: נשיך] ואת בניכי [Q: ובניך] תחיי בנותר
[8]ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם [8]ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם
[9]ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא־עבר עלינו תמיד [9]ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא־עבר עלינו תמיד
[10]נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה [10]נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה
[11]ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה [11]ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה
[12]ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה־ותעמד לפניו [12]ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה־ותעמד לפניו
[13]ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת [13]ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת
[14]ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה־ואישה זקן [14]ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה־ואישה זקן
[15]ויאמר קרא לה ויקרא לה־ותעמד בפתח [15]ויאמר קרא לה ויקרא לה־ותעמד בפתח
[16]ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי [Q: את] חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים־אל תכזב בשפחתך [16]ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי [Q: את] חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים־אל תכזב בשפחתך
[17]ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע [17]ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע
[18]ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים [18]ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים
[19]ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו [19]ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו
[20]וישאהו־ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת [20]וישאהו־ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת
[21]ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא [21]ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא
[22]ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה [22]ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה
[23]ויאמר מדוע אתי [Q: את] הלכתי [Q: הלכת] אליו היום־לא חדש ולא שבת ותאמר שלום [23]ויאמר מדוע אתי [Q: את] הלכתי [Q: הלכת] אליו היום־לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
[24]ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך [24]ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך
[25]ותלך ותבא אל איש האלהים־אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז [25]ותלך ותבא אל איש האלהים־אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז
[26]עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום [26]עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום
[27]ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי [27]ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי
[28]ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי [28]ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי
[29]ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער [29]ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער
[30]ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה [30]ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה
[31]וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער [31]וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער
[32]ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו [32]ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו
[33]ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה [33]ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה
[34]ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד [34]ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד
[35]וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו [35]וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו
[36]ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך [36]ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך
[37]ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא [37]ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא
[38]ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים [38]ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים
[39]ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד־כי לא ידעו [39]ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד־כי לא ידעו
[40]ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל [40]ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל
[41]ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר [41]ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר
[42]ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו [42]ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו
[43]ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו־כי כה אמר יהוה אכל והותר [43]ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו־כי כה אמר יהוה אכל והותר
[44]ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה [44]ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה
Source: unbound.biola.edu
Source: unbound.biola.edu
Top