|
|
| [1]ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים־כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל־מצרע |
[1]ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים־כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל־מצרע |
| [2]וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן |
[2]וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן |
| [3]ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו |
[3]ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו |
| [4]ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל |
[4]ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל |
| [5]ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים |
[5]ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים |
| [6]ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו |
[6]ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו |
| [7]ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי |
[7]ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי |
| [8]ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי־וידע כי יש נביא בישראל |
[8]ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי־וידע כי יש נביא בישראל |
| [9]ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע |
[9]ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע |
| [10]וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר |
[10]וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר |
| [11]ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע |
[11]ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע |
| [12]הלא טוב אבנה [Q: אמנה] ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל־הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה |
[12]הלא טוב אבנה [Q: אמנה] ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל־הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה |
| [13]ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר |
[13]ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר |
| [14]וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן־ויטהר |
[14]וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן־ויטהר |
| [15]וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך |
[15]וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך |
| [16]ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן |
[16]ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן |
| [17]ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים־כי אם ליהוה |
[17]ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים־כי אם ליהוה |
| [18]לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך־בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה |
[18]לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך־בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה |
| [19]ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ |
[19]ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ |
| [20]ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה |
[20]ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה |
| [21]וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום |
[21]וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום |
| [22]ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים |
[22]ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים |
| [23]ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו |
[23]ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו |
| [24]ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו |
[24]ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו |
| [25]והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן [Q: מאין] גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה |
[25]והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן [Q: מאין] גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה |
| [26]ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות |
[26]ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות |
| [27]וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג |
[27]וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג |