|
|
| [1]ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים |
[1]After the death of Saul, when David was returned from the slaughter of the Amalekites and had been two days in Ziklag, |
| [2]ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו |
[2]Behold, a man came the third day out of the host from Saul with his clothes rent, and earth upon his head: and when he came to David, he fell to the earth, and did obeisance. |
| [3]ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי |
[3]Then David said unto him, Whence comest thou? And he said unto him, Out of the host of Israel I am escaped. |
| [4]ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו |
[4]And David said unto him, What is done? I pray thee, tell me. Then he said, that the people is fled from the battle, and many of the people are overthrown, and dead, and also Saul and Jonathan his son are dead. |
| [5]ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו |
[5]And David said unto the young man, that told it him, How knowest thou that Saul and Jonathan his son be dead? |
| [6]ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו |
[6]Then the young man that told him, answered, As I came to mount Gilboa, behold, Saul leaned upon his spear, and lo, the chariots and horsemen followed hard after him. |
| [7]ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני |
[7]And when he looked back, he saw me, and called me. And I answered, Here am I. |
| [8]ויאמר לי מי אתה ויאמר [Q: ואמר] אליו עמלקי אנכי |
[8]And he said unto me, Who art thou? And I answered him, I am an Amalekite. |
| [9]ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני־כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי |
[9]Then said he unto me, I pray thee, come upon me, and slay me: for anguish is come upon me, because my life is yet whole in me. |
| [10]ואעמד עליו ואמתתהו־כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה |
[10]So I came upon him, and slew him, and because I was sure that he could not live, after that he had fallen, I took the crown that was upon his head, and the bracelet that was on his arm, and brought them hither unto my lord. |
| [11]ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו |
[11]Then David took hold on his clothes, and rent them, and likewise all the men that were with him. |
| [12]ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל־כי נפלו בחרב |
[12]And they mourned and wept, and fasted until even for Saul and for Jonathan his son, and for the people of the Lord, and for the house of Israel, because they were slain with the sword. |
| [13]ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי |
[13]Afterward David said unto the young man that told it him, Whence art thou? And he answered, I am the son of a stranger an Amalekite. |
| [14]ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה |
[14]And David said unto him, How wast thou not afraid, to put forth thine hand to destroy the anointed of the Lord? |
| [15]ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת |
[15]Then David called one of his young men, and said, Go near, and fall upon him. And he smote him that he died. |
| [16]ויאמר אליו דוד דמיך [Q: דמך] על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה |
[16]Then said David unto him, Thy blood be upon thine own head: for thine own mouth hath testified against thee, saying, I have slain the Lord's anointed. |
| [17]ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו |
[17]Then David mourned with this lamentation over Saul, and over Jonathan his son, |
| [18]ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר |
[18](Also he bade them teach the children of Judah to shoot, as it is written in the book of Jasher) |
| [19]הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים |
[19]O noble Israel, he is slain upon thy high places: how are the mighty overthrown! |
| [20]אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים |
[20]Tell it not in Gath, nor publish it in the streets of Ashkelon, lest the daughters of the Philistines rejoice, lest the daughters of the uncircumcised triumph. |
| [21]הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם־ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים־מגן שאול בלי משיח בשמן |
[21]Ye mountains of Gilboa, upon you be neither dew nor rain, nor be there fields of offerings: for there the shield of the mighty is cast down, the shield of Saul, as though he had not been anointed with oil. |
| [22]מדם חללים מחלב גבורים־קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם |
[22]The bow of Jonathan never turned back, neither did the sword of Saul return empty from the blood of the slain, and from the fat of the mighty. |
| [23]שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו |
[23]Saul and Jonathan were lovely and pleasant in their lives, and in their deaths they were not divided: they were swifter than eagles, they were stronger than lions. |
| [24]בנות ישראל־אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן |
[24]Ye daughters of Israel, weep for Saul, which clothed you in scarlet, with pleasures, and hanged ornaments of gold upon your apparel. |
| [25]איך נפלו גברים בתוך המלחמה־יהונתן על במותיך חלל |
[25]How were the mighty slain in the midst of the battle! O Jonathan, thou wast slain in thine high places. |
| [26]צר לי עליך אחי יהונתן־נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים |
[26]Woe is me for thee, my brother Jonathan: very kind hast thou been unto me: thy love to me was wonderful, passing the love of women: |
| [27]איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה |
[27]How are the mighty overthrown, and the weapons of war destroyed! |