|
|
| [1]ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות |
[1]Then David numbered the people that were with him, and set over them captains of thousands and captains of hundreds. |
| [2]וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם |
[2]And David sent forth the third part of the people under the hand of Joab, and the third part under the hand of Abishai Joab's brother the son of Zeruiah: and the other third part under the hand of Ittai the Gittite. and the king said unto the people, I will go with you myself also. |
| [3]ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב־כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר [Q: לעזור] |
[3]But the people answered, Thou shalt not go forth: for if we flee away, they will not regard us, neither will they pass for us, though half of us were slain: but thou art now worth ten thousand of us: therefore now it is better that thou succor us out of the city. |
| [4]ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים |
[4]Then the king said unto them, What seemeth you best, that I will do. So the king stood by the gate side, and all the people came out by hundreds and by thousands. |
| [5]ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים־על דבר אבשלום |
[5]And the king commanded Joab and Abishai, and Ittai, saying, Entreat the young man Absalom gently for my sake. and all the people heard when the king gave all the captains charge concerning Absalom. |
| [6]ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים |
[6]So the people went out into the field to meet Israel, and the battle was in the wood of Ephraim: |
| [7]וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא־עשרים אלף |
[7]Where the people of Israel were slain before the servants of David: so there was a great slaughter that day, even of twenty thousand. |
| [8]ותהי שם המלחמה נפצות [Q: נפוצת] על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא |
[8]For the battle was scattered over all the country: and the wood devoured much more people that day, than did the sword. |
| [9]ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר |
[9]Now Absalom met the servants of David, and Absalom rode upon a mule, and the mule came under a great thick oak: and his head caught hold of the oak, and he was taken up between the heaven and the earth: and the mule that was under him went away. |
| [10]וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה |
[10]And one that saw it, told Joab, saying, Behold, I saw Absalom hanged in an oak. |
| [11]ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת |
[11]Then Joab said unto the man that told him, And hast thou indeed seen? Why then didst thou not there smite him to the ground, and I would have given thee ten shekels of silver, and a girdle? |
| [12]ויאמר האיש אל יואב ולא [Q: ולוא] אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום |
[12]Then the man said unto Joab, Though I should receive a thousand shekels of silver in mine hand, yet would I not lay mine hand upon the king's son: for in our hearing the king charged thee, and Abishai, and Ittai, saying, Beware, lest any touch the young man Absalom. |
| [13]או עשיתי בנפשו [Q: בנפשי] שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד |
[13]If I had done it, it had been the danger of my life: for nothing can be hid from the king: yea, thou thyself wouldest have been against me. |
| [14]ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום־עודנו חי בלב האלה |
[14]Then said Joab, I will not thus tarry with thee. And he took three darts in his hand, and thrust them through Absalom, while he was yet alive in the midst of the oak. |
| [15]ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו |
[15]And ten servants that bear Joab's armor, compassed about and smote Absalom, and slew him. |
| [16]ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם |
[16]Then Joab blew the trumpet, and the people returned from pursuing after Israel: for Joab held back the people. |
| [17]ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל־נסו איש לאהלו |
[17]And they took Absalom, and cast him into a great pit in the wood, and laid a mighty great heap of stones upon him: and all Israel fled every one to his tent. |
| [18]ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך־כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה |
[18]Now Absalom in his lifetime had taken and reared him up a pillar, which is in the king's dale: for he said, I have no son to keep my name in remembrance. and he called the pillar after his own name, and it is called unto this day, Absalom's place. |
| [19]ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו |
[19]Then said Ahimaaz the son of Zadok, I pray thee, let me run, and bear the king tidings that the Lord hath delivered him out of the hand of his enemies. |
| [20]ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על [Q: כן] בן המלך מת |
[20]And Joab said unto him, Thou shalt not be the messenger today, but thou shalt bear tidings another time, but today thou shalt bear none: for the king's son is dead. |
| [21]ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ |
[21]Then said Joab to Cushi, Go, tell the king, what thou hast seen. And Cushi bowed himself unto Joab, and ran. |
| [22]ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת |
[22]Then said Ahimaaz the son of Zadok again to Joab, What, I pray thee, if I also run after Cushi? And Joab said, Wherefore now wilt thou run, my son, seeing that thou hast no tidings to bring? |
| [23]ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי |
[23]Yet what if I run? Then he said unto him, Run. So Ahimaaz ran by the way of the plain, and overwent Cushi. |
| [24]ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו |
[24]Now David sat between the two gates. And the watchman went to the top of the gate upon the wall, and lift up his eyes, and saw, and behold, a man came running alone. |
| [25]ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב |
[25]And the watchman cried, and told the king. And the King said, If he be alone, he bringeth tidings. And he came apace, and drew near. |
| [26]וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר |
[26]And the watchman saw another man running, and the watchman called unto the porter, and said, Behold, another man runneth alone. And the king said, He also bringeth tidings. |
| [27]ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא |
[27]And the watchman said, Me thinketh the running of the foremost is like the running of Ahimaaz the son of Zadok. Then the king said, He is a good man, and cometh with good tidings. |
| [28]ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך |
[28]And Ahimaaz called, and said unto the king, Peace be with thee: and he fell down to the earth upon his face before the king, and said, Blessed be the Lord thy God, who hath shut up the men that lift up their hands against my lord the king. |
| [29]ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה |
[29]And the king said, Is the young man Absalom safe? And Ahimaaz answered, When Joab sent the king's servant, and me thy servant, I saw a great tumult, but I knew not what. |
| [30]ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד |
[30]And the king said unto him, Turn aside, and stand here. so he turned aside and stood still. |
| [31]והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך־כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך |
[31]And behold, Cushi came, and Cushi said, Tidings, my lord the king: for the Lord hath delivered thee this day out of the hand of all that rose against thee. |
| [32]ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה |
[32]Then the king said unto Cushi, Is the young man Absalom safe? And Cushi answered, The enemies of my lord the king, and all that rise against thee to do thee hurt, be as that young man is. |
| 33[No verse] |
[33]And the king was moved, and went up to the chamber over the gate, and wept: and as he went, thus he said, O my son Absalom, my son, my son Absalom: would God I had died for thee, O Absalom, my son, my son. |