[1]ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף[2]ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה־להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו[3]וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה[4]וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון[5]ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים[6]ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו־כי שמטו הבקר[7]ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים[8]ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה[9]וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה[10]ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה־על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי[11]וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי־שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו[12]ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד־בשמחה[13]ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה־ששה צעדים ויזבח שור ומריא[14]ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד[15]ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר[16]והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה[17]ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים[18]ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות[19]ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו[20]וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים[21]ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה[22]ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה[23]ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד־עד יום מותה