|
|
| [1]בהו דינ זבנא ארמי הוא אידיא על אנשׁינ דבעדתא איכ דנבאשׁ להונ הרודס מלכא הו דמתכנא הוא אגרפוס |
[1]NOW at that very time Herod the king surnamed A-grip'pa seized some of the people of the church to oppress them. |
| [2]וקטל בסיפא ליעקוב אחוהי דיוחננ |
[2]And he killed James the brother of John with the sword. |
| [3]וכד חזא דשׁפרת הדא ליהודיא ואוספ הוא למאחד אפ לשׁמעונ כאפא ואיתיהונ הוו יומתא דפטירא |
[3]And when he saw that this pleased the Jews, he proceeded to arrest Simon Peter also. This happened during the days of unleavened bread. |
| [4]ואחדה וארמיה בית אסירא ואשׁלמ לה שׁתתעסר אסטרטיוטינ דנטרונה דמנ בתר פצחא נשׁלמיוהי לעמא דיהודיא |
[4]So he seized him and put him in prison and delivered him to the care of sixteen soldiers to keep him, so that he might deliver him to the Jewish people after the passover. |
| [5]וכד הו שׁמעונ מתנטר הוא בית אסירא צלותא אמינתא מתקרבא הות מנ עדתא חלפוהי לאלהא |
[5]And while Simon Peter was kept in the prison, continual prayer was offered for him to God by the church. |
| [6]ובה בהו לליא דלצפרא עתיד הוא דנשׁלמיוהי כד דמכ הוא שׁמעונ בית תרינ אסטרטיוטינ ואסיר הוא בתרתינ שׁשׁלנ ואחרנא נטרינ הוו תרעא דבית אסירא |
[6]And on the very night before the morning that he was to be delivered up, while Simon Peter was sleeping between two soldiers, bound with two chains, and others were guarding the doors of the prison, |
| [7]מלאכא דמריא קמ לעל מנה ונוהרא אזלג בכלה ביתא ודקרה בגבה ואקימה ואמר לה קומ עגל ונפל שׁשׁלתא מנ אידוהי |
[7]The angel of the LORD stood over him, and a light shone in all the prison: and the angel touched him on the side and awoke him, and said to him, Rise up quickly. And the chains fell off from his hands. |
| [8]ואמר לה מלאכא אסור חציכ וסאנ טלריכ ועבד הכנא ותוב אמר לה אתעטפ תכסיתכ ותא בתרי |
[8]And the angel said to him, Bind on your girdle and put on your sandals. And so he did. And again he said to him, Put on your robe and follow me. |
| [9]ונפק ואזל הוא בתרה כד לא ידע הוא דשׁרירא הות הי דהויא הות ביד מלאכא סבר הוא גיר דחזוא חזא הוא |
[9]And he went out, and followed the angel, not knowing that what was done by the angel was true, but thought he saw a vision. |
| [10]וכד עברו מטרתא קדמיתא ודתרתינ אתו עדמא לתרעא דפרזלא ואתפתח להונ מנ צבות נפשׁה וכד נפקו ועברו שׁוקא חד פרק מנ לותה מלאכא |
[10]When they had passed the first and the second guard, they came to the iron gate and it opened to them of its own accord; and when they had gone out, and had passed one street, the angel departed from him. |
| [11]הידינ אשׁתודע שׁמעונ ואמר השׁא ידעת בקושׁתא דמריא שׁדר מלאכה ופלטני מנ אידה דהרודס מלכא ומנ מדמ דמתחשׁבינ הוו עלי יהודיא |
[11]And when Simon Peter came to himself he said, Now I surely know, that the LORD has sent his angel and has delivered me out of the hand of Herod, the king, and from all that the Jews were conspiring against me. |
| [12]וכד אסתכל אתא לה לביתא דמרימ אמה דיוחננ הו דאתכני מרקוס מטל דאחא סגיאא תמנ כנישׁינ הוו ומצלינ |
[12]And when he understood, he went to the house of Mary the mother of John, whose surname was Mark; because many brethren were gathered there praying. |
| [13]ונקשׁ בתרעא דדרתא ונפקת דתעניוהי טליתא דשׁמה רודא |
[13]When he knocked at the door of the courtyard, a little girl named Rhoda came out to answer. |
| [14]ואשׁתודעת קלה דשׁמעונ ובחדותה לא פתחת לה תרעא אלא הפכת ברהטא ואמרא להונ שׁמעונ הא קאמ על תרעא דדרתא |
[14]And when she recognized Simon's voice, because of her joy she did not open the door to him, but ran back and told, Behold Simon Peter stands at the gate of the courtyard. |
| [15]אמרינ לה מזע זעתי לכי והי מתחריא הות דהדא הכנא הי אמרינ לה כבר מלאכה הו |
[15]They said to her, You are confused. But she argued that it was so. Then said they, Perhaps it is his angel. |
| [16]ושׁמעונ נקשׁ הוא בתרעא ונפקו חזאוהי ותמהו להונ |
[16]But Simon Peter continued knocking at the door; and they went out, and saw him, and were astonished. |
| [17]ומניפ הוא להונ אידה איכ דנשׁתקונ להונ ועל ואשׁתעי להונ איכנא מריא אפקה מנ בית אסירא ואמר להונ אשׁתעו הלינ ליעקוב ולאחינ ונפק אזל לה לאתר אחרינ |
[17]But he motioned to them with his hand to keep quiet; then he entered and related to them how the LORD had brought him out of the prison. And he said, Tell these things to James, and to our brethren. And he went out, and departed for another place. |
| [18]וכד הוא צפרא הוא הוא רובא סגיאא בית אסטרטיוטא על שׁמעונ דמנא הוא לה |
[18]Now when it was morning, there was great tumult among the soldiers as to what had become of Simon Peter. |
| [19]הרודס דינ כד בעיהי ולא אשׁכחה דנ אנונ לנטורא ופקד דנמותונ ונפק לה מנ יהוד ואיתוהי הוא בקסריא |
[19]When Herod had sought him and could not find him, he sentenced the guards and commanded that they should be put to death. And Simon Peter left Ju-dae'a and stayed at Caes-a-re'a. |
| [20]ומטל דרגיז הוא על צוריא ועל צידניא אתכנשׁו ואתו לותה אכחדא ואפיס לבלסטוס קיטונקנה דמלכא ושׁאלו מנה דנהוא להונ שׁינא מטל דפורנסא דאתרהונ מנ מלכותה הוא דהרודס |
[20]Herod was angry with the people of Tyre and Sidon, but they assembled together and came to him, and they appealed to Blas'tus, the king's chamberlain, and asked him that they might have peace, because their country was dependent upon the kingdom of Herod for food supplies. |
| [21]ביומא דינ ידיעא לבשׁ הוא הרודס לבושׁא דמלכותא ויתב על בימ וממלל הוא עמ כנשׁא |
[21]Upon the set day Herod, arrayed in royal apparel, sat upon the throne and addressed the assembly. |
| [22]עמא דינ כלה קעא הוא ואמר הלינ בנת קלא דאלהא אנינ ולא הוי דבנינשׁא |
[22]And all the people shouted, saying, This sounds like the voice of God speaking and not that of a man. |
| [23]וחלפ דלא יהב תשׁבוחתא לאלהא בה בשׁעתא מחיהי מלאכה דמריא ורפת בתולעא ומית |
[23]And because he did not give the glory to God, in that very hour an angel of the LORD smote him, and he was eaten by disease and died. |
| [24]וסברתא דאלהא מתכרזא הות ורביא |
[24]But the gospel of God continued to be preached and to reach many. |
| [25]ברנבא דינ ושׁאול פנו מנ אורשׁלמ לאנטיוכי ומנ בתר דשׁלמו תשׁמשׁתהונ ודברו עמהונ ליוחננ הו דאתכני מרקוס |
[25]Bar'na-bas and Saul, after they had fulfilled their ministry, returned from Jerusalem to An'ti-och, and took with them John whose surname was Mark. |