|
|
| [1]ומטי הוא לדרבא מדינתא וללוסטרא אית הוא דינ תמנ תלמידא חד דשׁמה טימתאוס ברה דיהודיתא חדא מהימנתא ואבוהי ארמיא הוא |
[1]And he came to the city Derbe, and to Lystra. And there was a certain disciple there, whose name was Timothy, the son of a believing Jewess, but his father was a Gentile. |
| [2]וכלהונ תלמידא דמנ לוסטרא ומנ איקנונ מסהדינ הוו עלוהי |
[2]And all the disciples of Lystra and Iconium gave good testimony of him. |
| [3]להנא צבא הוא פולוס דנדבריוהי עמה ונסב גזרה מטל יהודיא דאית הוו באתרא ידעינ הוו גיר כלהונ לאבוהי דארמיא הוא |
[3]Him Paul was disposed to take with him: and he took him, and circumcised him, because of the Jews that were in that region; for they all knew that his father was a Gentile. |
| [4]וכד אזלינ הוו במדינתא מכרזינ הוו ומלפינ להונ דנהוונ נטרינ פוקדנא אילינ דכתבו שׁליחא וקשׁישׁא דבאורשׁלמ |
[4]And as they went among the cities, they preached and taught them, that they should observe those injunctions which the legates and Elders at Jerusalem had written. |
| [5]ברמ עדתא מתקימנ הוי בהימנותא וסגינ הוי במנינא כליומ |
[5]And so were the churches established in the faith, and were increased in number daily. |
| [6]הלכו דינ בפרוגיא ובגלטיא אתרותא וכלת אנונ רוחא דקודשׁא דלא נמללונ מלתא דאלהא באסיא |
[6]And they travelled through the regions of Phrygia and Galatia; and the Holy Spirit forbid them to speak the word of God in Asia. |
| [7]וכד אתו למוסיא אתרא צבינ הוו דנאזלונ מנ תמנ לביתוניא ולא אפסת להונ רוחה דישׁוע |
[7]And when they came into the region of Mysia, they were disposed to go from there into Bithynia, but the Spirit of Jesus permitted them not. |
| [8]וכד נפקו מנ מוסיא נחתו להונ לטרואס אתרא |
[8]And when they departed from Mysia, they came down to the region of Troas. |
| [9]ובחזוא דלליא אתחזי לפולוס איכ גברא חד מקדוניא דקאמ ובעא מנה כד אמר דתא למקדוניא ועדריני |
[9]And in a vision of the night, there appeared unto Paul, a man of Macedonia, who stood and besought him, saying: Come to Macedonia and help us. |
| [10]כד דינ חזא פולוס הנא חזוא מחדא צבינ למפק למקדוניא מטל דאסתכלנ דמרנ קרנ דנסבר אנונ |
[10]And when Paul had seen this vision, immediately we were desirous to depart for Macedonia; because we inferred, that our Lord called us to preach to them. |
| [11]ורדינ מנ טרואס ותרצנ לסמתרקא ומנ תמנ ליומא אחרנא אתינ לנאפוליס מדינתא |
[11]And we sailed from Troas, and came direct to Samothrace; and from there, on the following day, we came to the city Neapolis. |
| [12]ומנ תמנ לפיליפוס דהי הי רשׁא דמקדוניא ואיתיה קולוניא הוינ דינ בה בהדא מדינתא יומתא ידיעא |
[12]And from there to Philippi, which is the chief [city] of Macedonia, and is a colony. And we remained in that city certain days. |
| [13]ונפקנ ביומא דשׁבתא לבר מנ תרעא דמדינתא על יד נהרא מטל דתמנ מתחזא הוא בית צלותא וכד יתבנ ממללינ הוינ עמ נשׁא דכנישׁנ הוי תמנ |
[13]And on the sabbath day, we went without the gate of the city to the side of a river, because a house of prayer was seen there. And when we were seated, we conversed with the women who there assembled. |
| [14]ואנתתא חדא מזבנת ארגונא דדחלא הות מנ אלהא שׁמה הוא לודיא מנ תאוטירא מדינתא דהדא פתח לבה מרנ ושׁמעא הות מדמ דאמר פולוס |
[14]And a certain woman who feared God, a seller of purple, whose name was Lydia, from the city of Thyatira, [was there]. Her heart our Lord opened, and she hearkened to what Paul spake. |
| [15]ועמדת הות הי ובני ביתה ובעיא הות מננ ואמרא דאנ הו דשׁריראית תכילינ אנתונ דהימנת במרנ תו שׁרו לכונ בביתי וסגי אלצתנ |
[15]And she was baptized, and her household. And she entreated us, saying: If ye are really persuaded that I have believed in our Lord, come and take lodging in my house. And she urged us much. |
| [16]והוא דכד אזליננ לבית צלותא פגעת בנ עלימתא חדא דאית הוא לה רוחא דקצמא ועבדא הות למריה תאגורתא סגיאתא בקצמא דקצמא הות |
[16]And it occurred that, as we were going to the house of prayer, a certain maid met us, who had a spirit of divination, and who procured for her lords great gain by the divination which she performed. |
| [17]ואתיא הות בתר פולוס ובתרנ וקעיא הות ואמרא הלינ אנשׁא עבדוהי אנונ דאלהא מרימא ומסברינ לכונ אורחא דחיא |
[17]And she followed after Paul and us, and cried, saying: These men are the servants of the Most High God, and they announce to you the way of life. |
| [18]והכנא עבדא הות יומתא סגיאא ואתתפיר פולוס ואמר לה לרוחא הי פקד אנא לכי בשׁמה דישׁוע משׁיחא דתפקינ מנה ובה בשׁעתא נפקת |
[18]And this she did many days. And Paul was indignant; and he said to that spirit, I command thee, in the name of Jesus Messiah, that thou come out of her. And it came out the same hour. |
| [19]וכד חזו מריה דנפק לה מנה סברא דתאגורתהונ אחדוהי לפולוס ולשׁילא ונגדו איתיו אנונ לשׁוקא |
[19]And when her lords saw that the prospect of their gain from her was gone, they seized Paul and Silas, and dragging them along brought them to the market-place, |
| [20]וקרבו אנונ לאסטרטגא ולרשׁא דמדינתא ואמרינ הוו דהלינ אנשׁא מדלחינ לה למדינתנ מטל דיהודיא אנונ |
[20]and set them before the prefects and chiefs of the city, and said: These men disturb our city; for they are Jews, |
| [21]ומכרזינ לנ עידא אילינ דלא מפס לנ למקבלו ולמעבד מטל דרהומיא חננ |
[21]and they preach to us customs, which it is not lawful for us to receive and to practise, because we are Romans. |
| [22]וכנשׁא סגיאא אתכנשׁו עליהונ הידינ אסטרטגא סדקו נחתיהונ ופקדו דננגדונ אנונ |
[22]And a great company was collected against them. Then the prefects rent their garments, and commanded to scourge them. |
| [23]וכד נגדו אנונ סגי ארמיו אנונ בית אסירא ופקדו לנטר בית אסירא דנטר אנונ זהיראית |
[23]And when they had scourged them much, they cast them into the prison, and commanded the keeper of the prison to keep them with care. |
| [24]הו דינ כד קבל הנא פוקדנא אעל חבשׁ אנונ בביתא גויא דבית אסירא ואסר רגליהונ בסדא |
[24]And he, having received this command, carried and immured them in the inner part of the prison, and confined their feet in the stocks. |
| [25]ובפלגה דלליא פולוס ושׁילא מצלינ הוו ומשׁבחינ הוו לאלהא ושׁמעינ הוו להונ אסירא |
[25]And at midnight Paul and Silas were praying and glorifying God: and the prisoners heard them. |
| [26]ומנ שׁליא זועא רבא הוא ואתתזיע שׁתאסא דבית אסירא ואתפתחו מחדא תרעא כלהונ ואסוריהונ דכלהונ אשׁתריו |
[26]And suddenly there was a great shaking, and the foundations of the prison were moved; and at once all the doors opened, and the bands of all were loosed. |
| [27]וכד אתתעיר נטר בית אסירא וחזא דפתיחינ תרעא דבית אסירא נסב ספסרא ובעא דנקטול נפשׁה מטל דסבר הוא דערקו להונ אסירא |
[27]And when the keeper of the prison awoke, and saw that the doors of the prison were open, he took a sword and sought to kill himself; because he supposed the prisoners had escaped. |
| [28]וקריהי פולוס בקלא רמא ואמר לה לא תעבד לנפשׁכ מדמ דבישׁ מטל דכלנ הרכא חננ |
[28]But Paul called to him, in a loud voice, and said: Do thyself no harm, for we are all here. |
| [29]ואנהר לה שׁרגא ושׁור ועל כד ראת ונפל על רגליהונ דפולוס ודשׁילא |
[29]And he lighted for himself a lamp, and sprang and came in, trembling, and fell at the feet of Paul and Silas. |
| [30]ואפק אנונ לבר ואמר הוא להונ מרי מנא ולא לי למעבד איכ דאחא |
[30]And he brought them out, and said to them: My lords, what must I do, that I may have life? |
| [31]והנונ אמרינ הוו לה הימנ במרנ ישׁוע משׁיחא ותחא אנת וביתכ |
[31]And they said to him: Believe on the name of our Lord Jesus Messiah, and thou wilt have life, thou and thy house. |
| [32]ומללו עמה מלתא דמריא ועמ כלהונ בני ביתה |
[32]And they spoke the word of the Lord to him, and to all the members of his house. |
| [33]ובה בשׁעתא בה בלליא דבר אסחי אנונ מנ נגדהונ ובר שׁעתה עמד הו ובני ביתה כלהונ |
[33]And the same hour of the night, he took and washed them from their stripes; and he was baptized immediately, he and all the members of his house. |
| [34]ודבר אסק אנונ לביתה וסמ להונ פתורא ורוז הוא הו ובני ביתה בהימנותא דאלהא |
[34]And he took them and brought them into his house, and set a table for them; and he rejoiced in the faith of God, he and all the members of his house. |
| [35]וכד הוא צפרא שׁדרו אסטרטגא לשׁקלי שׁבטא דנאמרונ לרב אסירא שׁרי להלינ אנשׁא |
[35]And when it was morning, the prefects sent rod-bearers to say to the superior of the prison: Let those men loose. |
| [36]וכד שׁמע רב בית אסירא על אמר לה הי הדא מלתא לפולוס דשׁדרו אסטרטגא איכ דתשׁתרונ והשׁא פוקו זלו בשׁלמא |
[36]And when the superior of the prison heard [it], he went in, and said the same thing to Paul; [namely], that . the prefects have sent [word] that ye be set free. And now, [said he,] Go ye out, and depart in peace. |
| [37]אמר לה פולוס דלא סכלו נגדונ לעינ עלמא כלה לאנשׁא רהומיא וארמיונ בית אסירא והשׁא מטשׁיאית מפקינ לנ לא גיר אלא הנונ נאתונ נפקוננ |
[37]But Paul said to him: They have scourged us, unoffending men, and Romans, before all the world, and have cast us into prison; and now, do they secretly let us out? No, surely: but let them come themselves and bring us out. |
| [38]ואזלו שׁקלי שׁבטא ואמרו לאסטרטגא מלא הלינ דאתאמר להונ וכד שׁמעו דרהומיא אנונ דחלו |
[38]And the rod-bearers went and told to the prefects the words which were told to them: and when they heard that they were Romans, they were afraid, |
| [39]ואתו לותהונ ובעו מנהונ דנפקונ ונשׁנונ להונ מנ מדינתא |
[39]and came to them, and entreated of them that they would come out, and that they would leave the city. |
| [40]וכד נפקו מנ בית אסירא עלו לות לודיא וחזו תמנ לאחא וביאו אנונ ונפקו |
[40]And when they came out from the prison, they entered the house of Lydia; and there they saw the brethren, and comforted them, and departed. |