|
|
| [1]אחא ואבהתא שׁמעו מפק ברוח דלותכונ |
[1]Brethren, and fathers, hearken to my defence before you. |
| [2]וכד שׁמעו דעבראית ממלל הוא עמהונ יתיראית בהלו ואמר להונ |
[2]And when they perceived that he addressed them in Hebrew, they were the more quiet: and he said to them: |
| [3]אנא גברא אנא יהודיא ויליד אנא בטרסוס דקיליקיא אתרבית דינ בהדא מדינתא על גנב רגלוהי דגמליאיל ואתרדית גמיראית בנמוסא דאבהתנ ואיתי הוית טננא דאלהא איכ מא דאפ אנתונ כלכונ איתיכונ |
[3]I am a man who am a Jew; and I was born in Tarsus of Cilicia, but was brought up in this city, at the feet of Gamaliel, and instructed perfectly in the law of our fathers; and I was zealous for God, as ye also all are. |
| [4]ולהדא אורחא רדפת עדמא למותא כד אסר הוית ומשׁלמ הוית לבית אסירא גברא ונשׁא |
[4]And I persecuted this way, even to death; for I bound, and delivered up to prison, [both] men and women. |
| [5]איכ מא דסהד עלי רב כהנא וכלהונ קשׁישׁא דמנהונ קבלת אגרתא דאזל לות אחא דבדרמסוק דאפ להנונ דאית הוו תמנ איתא אנונ לאורשׁלמ כד אסירינ ונקבלונ מסמ ברשׁא |
[5]As the high priest is my witness, and likewise all the Elders ; from whom I received letters, that I might go to the brethren in Damascus, and bring those who were there prisoners to Jerusalem, to receive capital punishment. |
| [6]וכד אזל הוית ושׁרית ממטא אנא לדרמסוק בפלגה דיומא מנ תחית שׁליא מנ שׁמיא אזלג עלי נוהרא סגיאא |
[6]And as I travelled and began to approach Damascus, at noonday, from amidst tranquillity, a great light from heaven burst upon me. |
| [7]ונפלת על ארעא ושׁמעת קלא דאמר הוא לי שׁאול שׁאול מנא רדפ אנת לי |
[7]And I fell to the earth: and I heard a voice, which said to me: Saul, Saul ! why persecutest thou me? |
| [8]אנא דינ ענית ואמרת מנ אנת מרי והו אמר לי אנא הו ישׁוע נצריא דאנת רדפ אנת |
[8]And I answered and said: Who art thou, my Lord? And he said to me: I am Jesus the Nazarean, whom thou persecutest. |
| [9]ואנשׁא דאית הוו עמי חזו נוהרא קלא דינ לא שׁמעו דהו דממלל הוא עמי |
[9]And the men who were with me, saw the light, but heard not the voice that talked with me. |
| [10]ואמרת מנא אעבד מרי ומרנ אמר לי קומ זל לדרמסוק ותמנ נתמלל עמכ על כל מדמ דמתפקד לכ דתעבד |
[10]And I said: My Lord, what must I do? And our Lord said to me: Arise, go to Damascus; and there will be told thee, all that it is commanded thee to do. |
| [11]וכד לא מתחזא הוא לי מטל תשׁבוחתה דנוהרא הו אחדוני באידי הנונ דעמי הוו ועלת לדרמסוק |
[11]And as I could see nothing, because of the glory of that light, those with me took me by the hand, and I entered Damascus. |
| [12]וגברא חד חנניא כאנא בנמוסא איכ דסהדינ הוו עלוהי כלהונ יהודיא דתמנ |
[12]And a certain man, Ananias, who was upright according to the law, as all the Jews there testified concerning him, came to me. |
| [13]אתא לותי ואמר לי שׁאול אחי פתח עיניכ ובה בשׁעתא אתפתח עיני וחרת בה |
[13]And he said to me: My brother Saul ! open thine eyes. And instantly my eyes were opened; and I looked upon him. |
| [14]ואמר לי אלהא דאבהתנ אקימכ למדע צבינה ותחזא לזדיקא ותשׁמע קלא מנ פומה |
[14]And he said to me: The God of our fathers hath ordained thee to know his will, and to behold the Just One, and to hear the voice of his mouth. |
| [15]ותהוא לה סהדא לות כלהונ בנינשׁא על כול מא דחזית ושׁמעת |
[15]And thou shalt be a witness for him before all men, concerning all that thou hast seen and heard. |
| [16]והשׁא מנא משׁתוחר אנת קומ עמד ואתדכא מנ חטהיכ כד קרא אנת שׁמה |
[16]And now, why delayest thou? Arise, be baptized, and be cleansed from thy sins, while thou invokest his name. |
| [17]והפכת אתית לכא לאורשׁלמ וצלית בהיכלא |
[17]And I returned and came hither to Jerusalem. And I prayed in the temple. |
| [18]וחזיתה בחזוא כד אמר לי אסתרהב ופוק לכ מנ אורשׁלמ מטל דלא מקבלינ סהדותכ דעלי |
[18]And I saw him in a vision, when he said to me: Make haste, and get thee out of Jerusalem; for they will not receive thy testimony concerning me. |
| [19]ואנא אמרת מרי אפ הנונ ידעינ דאנא משׁלמ הוית לבית אסירא ומחא הוית בכל כנושׁנ לאילינ דמהימנינ הוו בכ |
[19]And I said: My Lord, they well know that I have delivered up to prison, and have scourged in all synagogues, those who believed in thee. |
| [20]וכד מתאשׁד הוא דמה דאסטפנס סהדכ ואפ אנא עמהונ קאמ הוית ושׁלמ הוית לצבינהונ דקטולוהי ונטר הוית מאנא דאילינ דרגמינ הוו לה |
[20]And when the blood of thy martyr Stephen was shed, I also was standing with them, and performed the pleasure of his slayers, and took charge of the garments of those that stoned him. |
| [21]ואמר לי זל דאנא משׁדר אנא לכ לרוחקא למכרזו לעממא |
[21]But he said to me: Depart; for I send thee afar, to preach to the Gentiles. |
| [22]וכד שׁמעוהי לפולוס עדמא להדא מלתא ארימו קלהונ וקעו נשׁתקל מנ ארעא אינא דהכנא הו לא גיר ולא לה למחא |
[22]And when they had heard Paul as far as this sentence, they raised their voice, and cried out: Away with such a man from the earth ! for he ought not to live ! |
| [23]וכד מבגנינ הוו ומשׁדינ הוו מאניהונ ומסקינ הוו חלא לשׁמיא |
[23]And as they vociferated, and cast off their garments, and threw dust into the air, |
| [24]פקד כלירכא דנעלונה למשׁריתא ופקד דבנגדא נשׁתאל איכ דנדע מטל אידא עלתא קעינ הוו עלוהי |
[24]the Chiliarch gave orders, to carry him into the castle: and he commanded, that he should be examined with stripes; that he might know, for what cause they cried out against him. |
| [25]וכד מתחוהי בערקא אמר הו פולוס לקנטרונא דקאמ הוא עלוהי מפס לכונ דלגברא רהומיא דלא מחיב דתנגדונ |
[25]And as they were stretching him with ropes, Paul said to the centurion who stood over him: Is it lawful for you to scourge a man, who is a Roman, and not yet found guilty? |
| [26]וכד שׁמע קנטרונא קרב לות כלירכא ואמר לה מנא עבד אנת הנא גיר גברא רהומיא הו |
[26]And when the centurion heard [it], he went to the Chiliarch, and said to him: What doest thou? For this man is a Roman. |
| [27]וקרב לותה כלירכא ואמר לה אמר לי אנת רהומיא אנת ואמר לה אינ |
[27]And the Chiliarch came to him, and said to him: Tell me; Art thou a Roman? And he said to him: Yes. |
| [28]וענא כלירכא ואמר אנא בכספא סגיאא קניתה לרהומיותא אמר לה פולוס אנא דינ אפ בה אתילדת |
[28]The Chiliarch replied and said to him: With much money I acquired Roman citizenship. Paul said to him: And I was born in it. |
| [29]ומחדא פרקו להונ מנה הנונ דבעינ הוו למנגדותה ודחל כלירכא כד ילפ דרהומיא הו על דפכרה הוא |
[29]And immediately they who were intending to scourge him, fled from him: and the Chiliarch was afraid, when he learned that he was a Roman, because he had stretched him [for scourging]. |
| [30]וליומא אחרנא צבא הוא למדע שׁריראית דמנא הי קטגרנותא דמיתינ הוו עלוהי יהודיא ושׁריהי ופקד דנאתונ רבי כהנא וכלה כנשׁא דרשׁיהונ ודבר לפולוס ואחת אקימה בינתהונ |
[30]And the next day, he wished to know truly what the accusation was, which the Jews brought against him: and he unbound him, and commanded the chief priests, and the whole company of their head-men, to assemble; and he took Paul, and brought him down, and placed him among them. |