|
|
| [1]וכד אתא פהסטוס לקסריא בתר תלתא יומינ סלק לאורשׁלמ |
[1]Festus ergo cum venisset in provinciam, post triduum ascendit Jerosolymam a Cæsarea. |
| [2]ואודעוהי רבי כהנא ורשׁא דיהודיא על פולוס ובעינ הוו מנה |
[2]Adieruntque eum principes sacerdotum, et primi Judæorum adversus Paulum: et rogabant eum, |
| [3]כד שׁאלינ לה הדא טיבותא דנשׁדר ניתיוהי לאורשׁלמ כד עבדינ הוו כמאנא באורחא דנקטלוניהי |
[3]postulantes gratiam adversus eum, ut juberet perduci eum in Jerusalem, insidias tendentes ut interficerent eum in via. |
| [4]ופהסטוס פני פתגמא דפולוס מתנטר בקסריא ואנא מסרהב אנא דאחזוק |
[4]Festus autem respondit servari Paulum in Cæsarea: se autem maturius profecturum. |
| [5]אילינ הכיל דאית בכונ דמטיא באידיהונ נחתונ עמנ ועל כל סכלו דאית בה בגברא נקטרגונ |
[5]Qui ergo in vobis, ait, potentes sunt, descendentes simul, si quod est in viro crimen, accusent eum. |
| [6]וכד הוא תמנ יומתא תמניא או עסרא נחת לה לקסריא וליומא אחרנא יתב על בימ ופקד דניתונ לפולוס |
[6]Demoratus autem inter eos dies non amplius quam octo, aut decem, descendit Cæsaream, et altera die sedit pro tribunali, et jussit Paulum adduci. |
| [7]וכד אתא חדרוהי יהודיא דנחתו מנ אורשׁלמ ורשׁא סגיאא וקשׁיא מיתינ הוו בתרה אילינ דלא משׁכחינ הוו דנחוונ |
[7]Qui cum perductus esset, circumsteterunt eum, qui ab Jerosolyma descenderant Judæi, multas et graves causas objicientes, quas non poterant probare. |
| [8]וכד פולוס נפק הוא רוחא דלא אסכל מדמ לא בנמוסא דיהודיא ולא בהיכלא ולא בקסר |
[8]Paulo rationem reddente: Quoniam neque in legem Judæorum, neque in templum, neque in Cæsarem quidquam peccavi. |
| [9]פהסטוס דינ מטל דצבא הוא דנרשׁא טיבותא ביהודיא אמר לה לפולוס צבא אנת דתסק לאורשׁלמ ותמנ על הלינ תתדינ קדמי |
[9]Festus autem volens gratiam præstare Judæis, respondens Paulo, dixit: Vis Jerosolymam ascendere, et ibi de his judicari apud me? |
| [10]ענא פולוס ואמר על בימ דקסר קאמ אנא הרכא הו זדק לי למתדנו לא מדמ חטית ליהודיא איכ דאפ אנת ידע אנת |
[10]Dixit autem Paulus: Ad tribunal Cæsaris sto, ibi me oportet judicari: Judæis non nocui, sicut tu melius nosti. |
| [11]ואנ סכלותא עבידא לי או מדמ דשׁוא למותא לא משׁתאל אנא מנ מותא אנ דינ לית מדמ צאדי מנ הלינ דמקטרגינ לי לא אנשׁ יהב לי להונ מוהבת בגנוהי דקסר קרא אנא |
[11]Si enim nocui, aut dignum morte aliquid feci, non recuso mori: si vero nihil est eorum quæ hi accusant me, nemo potest me illis donare. Cæsarem appello. |
| [12]הידינ פהסטוס מלל עמ בני מלכה ואמר בגנ קסר קרית לות קסר אזל אנת |
[12]Tunc Festus cum concilio locutus, respondit: Cæsarem appellasti? ad Cæsarem ibis. |
| [13]וכד הוו יומתא נחת אגרפוס מלכא וברניקא לקסריא דנשׁאלונ שׁלמה דפהסטוס |
[13]Et cum dies aliquot transacti essent, Agrippa rex et Bernice descenderunt Cæsaream ad salutandum Festum. |
| [14]וכד הוו לותה יומתא אשׁתעי פהסטוס למלכא דינה דפולוס כד אמר גברא חד אסירא אשׁתבק מנ אידי פילכס |
[14]Et cum dies plures ibi demorarentur, Festus regi indicavit de Paulo, dicens: Vir quidam est derelictus a Felice vinctus, |
| [15]וכד הוית באורשׁלמ אודעו לי עלוהי רבי כהנא וקשׁישׁא דיהודיא ובעו דאעבד להונ דינא מנה |
[15]de quo cum essem Jerosolymis, adierunt me principes sacerdotum, et seniores Judæorum, postulantes adversus illum damnationem. |
| [16]ואמרת להונ דלית עידא לרהומיא דנתלונ ברנשׁא מוהבת לקטלא עדמא דנאתא בעל דינה ונכסיוהי באפוהי ונתיהב לה אתרא למפק ברוחא על מא דמתרשׁא |
[16]Ad quos respondi: Quia non est Romanis consuetudo damnare aliquem hominem prius quam is qui accusatur præsentes habeat accusatores, locumque defendendi accipiat ad abluenda crimina. |
| [17]וכד אתית לכא דלא תוהיא ליומא אחרנא יתבת על בימ ופקדת דניתוניהי לי לגברא |
[17]Cum ergo huc convenissent sine ulla dilatione, sequenti die sedens pro tribunali, jussi adduci virum. |
| [18]וקמו עמה קטרגנוהי ולא אשׁכחו מדמ רשׁינא בישׁא דנחוונ עלוהי איכ מא דסבר הוית |
[18]De quo, cum stetissent accusatores, nullam causam deferebant, de quibus ego suspicabar malum. |
| [19]זטמא דינ מדמ מדמ על דחלתהונ אית הוא להונ לותה ועל ישׁוע אנשׁ דמית הו דאמר הוא פולוס דחי הו |
[19]Quæstiones vero quasdam de sua superstitione habebant adversus eum, et de quodam Jesu defuncto, quem affirmabat Paulus vivere. |
| [20]ומטל דלא קאמ הוית אנא על בעתא דהלינ אמרת הוית לפולוס דאנ בעא אנת דתאזל לאורשׁלמ ותמנ תתדינ על הלינ |
[20]Hæsitans autem ego de hujusmodi quæstione, dicebam si vellet ire Jerosolymam, et ibi judicari de istis. |
| [21]הו דינ בעא דנתנטר לדינה דקסר ופקדת דנתנטר עדמא דאשׁדריוהי לות קסר |
[21]Paulo autem appellante ut servaretur ad Augusti cognitionem, jussi servari eum, donec mittam eum ad Cæsarem. |
| [22]ואמר אגרפוס צבא הוית דאשׁמעיוהי לגברא הנא ופהסטוס אמר דלמחר שׁמע אנת לה |
[22]Agrippa autem dixit ad Festum: Volebam et ipse hominem audire. Cras, inquit, audies eum. |
| [23]וליומא אחרנא אתא אגרפוס וברניקא בזוחא סגיאא ועל לבית דינא עמ כלירכא ורשׁא דמדינתא ופקד פהסטוס ואתא פולוס |
[23]Altera autem die cum venisset Agrippa, et Bernice cum multa ambitione, et introissent in auditorium cum tribunis, et viris principalibus civitatis, jubente Festo, adductus est Paulus. |
| [24]ואמר פהסטוס אגרפוס מלכא וכלכונ גברא דאיתיכונ עמנ על הנא גברא דחזינ אנתונ כלה עמא דיהודיא קבלני באורשׁלמ והרכא כד קעינ דלא תוב ולא להנא דנחא |
[24]Et dicit Festus: Agrippa rex, et omnes qui simul adestis nobiscum viri, videtis hunc de quo omnis multitudo Judæorum interpellavit me Jerosolymis, petentes et acclamantes non oportere eum vivere amplius. |
| [25]אנא דינ אדרכת דמדמ דשׁוא למותא לא סעיר לה ומטל דהו בעא דנתנטר לדינה דקסר פקדת דנשׁתדר |
[25]Ego vere comperi nihil dignum morte eum admisisse. Ipso autem hoc appellante ad Augustum, judicavi mittere. |
| [26]ולא ידע אנא מנא אכתוב עלוהי לקסר מטל הנא צבית למיתיותה קדמיכונ ויתיראית קדמיכ מלכא אגרפא דמא דאשׁתאל דינה אשׁכח מנא אכתוב |
[26]De quo quid certum scribam domino, non habeo. Propter quod produxi eum ad vos, et maxime ad te, rex Agrippa, ut interrogatione facta habeam quid scribam. |
| [27]לא גיר ולא דכד משׁדריננ גברא אסירא דלא נכתוב סכלותה |
[27]Sine ratione enim mihi videtur mittere vinctum, et causas ejus non significare. |