|
|
| [1]ואמר אגרפוס לפולוס מפס לכ לממללו על אפי נפשׁכ הידינ פולוס פשׁט אידה ונפק הוא רוחא ואמר |
[1]THEN A-grip'pa said to Paul, You have permission to speak in your own behalf. Then Paul stretched forth his hand, and answered, saying, |
| [2]על כל מא דמתרשׁא אנא מנ יהודיא מלכא אגרפא סבר אנא על נפשׁי דטובנא אנא דקדמיכ יומנא נפק אנא רוחא |
[2]In view of all the things whereof I am accused by the Jews, I consider myself blessed, O King A-grip'pa, to defend myself today before you. |
| [3]יתיראית דידע אנא דמפס אנת בכלהונ זאטמא ונמוסא דיהודיא מטל הנא בעא אנא מנכ דבמגרת רוחא תשׁמעני |
[3]Especially because I know you are familiar with all the customs and questions and laws of the Jews: wherefore, I beg you to hear me patiently. |
| [4]ידעינ אנונ גיר אפ הנונ יהודיא אנ צבינ דנסהדונ דוברי דמנ טליותי דהוו לי מנ שׁוריא בעמי ובאורשׁלמ |
[4]Even the Jews themselves, if they would be willing to testify, know well my manner of life from my childhood which started first among mine own people at Jerusalem. |
| [5]מטל דמנ נוגרא מפסינ בי וידעינ דביולפנא רשׁיא דפרישׁא חיית |
[5]For they have been acquainted with me a long time, and know that I was brought up with the excellent doctrine of the Phar'i-sees. |
| [6]והשׁא על סברא דשׁוודיא דהוא הוא לאבהתנ מנ אלהא קאמ אנא ומתתדינ אנא |
[6]And now I stand and am on trial for the hope of the promise made of God to our fathers. |
| [7]דעל הנא סברא תרתעסרא שׁרבנ מסברנ דנמנענ בצלותא חפיטתא דאיממא ודלליא ועלוהי על הנא סברא מתרשׁא אנא מנ אידי יהודיא מלכא אגרפא |
[7]It is to the fulfillment of this hope that our twelve tribes expect to come, by means of earnest prayers day and night. And for this very hope's sake, I am accused by the Jews, O King A-grip'pa. |
| [8]מנא דינינ אנתונ לא ולא דנהימנ דמקימ אלהא מיתא |
[8]How can you judge? Is it improper to believe that God can raise the dead? |
| [9]אנא גיר מנ קדימ סמת ברעיני דסקובלא סגיאא אסעור לוקבל שׁמה דישׁוע נצריא |
[9]For I at the very beginning was determined that I ought to do many things contrary to the name of Jesus of Nazareth. |
| [10]הדא דעבדת אפ באורשׁלמ וקדישׁא סגיאא ארמית בית אסירא בשׁולטנא דקבלת מנ רבי כהנא וכד מתקטלינ הוו מנהונ אשׁתותפת לאילינ דחיבו אנונ |
[10]Which I also did at Jerusalem: I cast many of the saints into prison, having received authority from the chief priests; and when some were put to death, I took part with those who condemned them. |
| [11]ובכל כנושׁא משׁתנד הוית בהונ כד אלץ הוית דנהוונ מגדפינ בשׁמה דישׁוע וברוגזא סגיאא דמלא הוית עליהונ אפ למדינתא אחרניתא נפק הוית למרדפ אנונ |
[11]And I tortured them in every synagogue, thus compelling them to blaspheme the name of Jesus; and being exceedingly mad against them, I also went to other cities to persecute them. |
| [12]וכד אזל הוית מטל הדא לדרמסוק בשׁולטנא ובמפסנותא דרבי כהנא |
[12]I was on the way to Damascus for this purpose, with authority and commission from the chief priests, when, |
| [13]בפלגה דיומא באורחא חזית מנ שׁמיא או מלכא דאזלג עלי ועל כל דעמי הוו נוהרא דמיתר מנ דשׁמשׁא |
[13]At mid-day on the road, O king, I saw a light from heaven more powerful than that of the sun, shining round about me and upon those who journeyed with me. |
| [14]ונפלנ כלנ על ארעא ושׁמעת קלא כד אמר לי עבראית שׁאול שׁאול מנא רדפ אנת לי קשׁא הו לכ למבעטו לעוקסא |
[14]When we all fell to the ground, then I heard a voice speaking unto me, in the Hebrew tongue (Ar-a-ma'ic), Saul, Saul, why do you persecute me? It is hard for you to kick against the pricks. |
| [15]ואנא אמרת מנ אנת מרי ומרנ אמר לי אנא הו ישׁוע נצריא דאנת רדפ אנת |
[15]And I said, My LORD, who are you? And our LORD said to me, I am Jesus of Nazareth whom you persecute. |
| [16]ואמר לי קומ על רגליכ מטל הדא גיר אתחזית לכ דאקימכ משׁמשׁנא וסהדא דמדמ דחזיתני ודעתיד אנת דתחזיני |
[16]Then he said to me, Rise and stand upon your feet: for I have appeared to you for this purpose, to appoint you a minister and a witness both of these things in which you have seen me, and of those things in which you will also see me again. |
| [17]ואפציכ מנ עמא דיהודיא ומנ עממא אחרנא דלותהונ משׁדר אנא לכ |
[17]And I will deliver you from the Jewish people, and from the other people to whom I send you; |
| [18]דתפתח עיניהונ איכ דנהפכונ מנ חשׁוכא לנהירא ומנ שׁולטנה דסטנא לות אלהא ונקבלונ שׁובקנ חטהא ופסא עמ קדישׁא בהימנותא דבי |
[18]To open their eyes, that they may turn from darkness to light, and from the power of Satan unto God, and receive forgiveness of sins, and a portion with the saints who are of the faith in me. |
| [19]מטל הדא מלכא אגרפא לא קמת בחרינא לוקבל חזוא שׁמינא |
[19]Whereupon, O King A-grip'pa, I did not disobey the heavenly vision: |
| [20]אלא אכרזת מנ לקודמינ להנונ דבדרמסוק ולהנונ דבאורשׁלמ ודבכלהינ קוריא דיהוד ואפ לעממא אכרזת דנתובונ ונתפנונ לות אלהא ונעבדונ עבדא דשׁוינ לתיבותא |
[20]But I preached first to them of Damascus and at Jerusalem, and throughout all the villages of Judaea, and then to the Gentiles, that they might repent and turn to God and do works worthy of repentance. |
| [21]ועל אפי הלינ אחדוני יהודיא בהיכלא וצבינ הוו למקטלני |
[21]For these causes the Jews seized me in the temple, and wanted to kill me. |
| [22]עדרני דינ אלהא עדמא ליומא הנא והא קאמ אנא ומסהד אנא לזעורא ולרבא כד מדמ לבר מנ מושׁא ונביא לא אמר אנא אלא אילינ דהנונ אמרו דעתידנ דנהוינ |
[22]But God has helped me to this very day, and behold I stand and testify to the humble and to the great, saying nothing contrary to Moses and the prophets, but the very things which they said were to take place; |
| [23]דנחשׁ משׁיחא ודנהוא רשׁיתא דקימתא דמנ בית מיתא ודעתיד דנכרז נוהרא לעמא ולעממא |
[23]That Christ should suffer, and that he should be the first to rise from the dead, and that he should preach light to the people and to the Gentiles. |
| [24]וכד הכנא נפק הוא פולוס רוחא קעא פהסטוס בקלא רמא שׁנית לכ פולא ספרא סגיאא עבדכ דתשׁנא |
[24]And while Paul was pleading in this manner, Festus cried with a loud voice: Paul, you are overwrought. Much study has made you mad. |
| [25]אמר לה פולוס לא שׁנית נציחא פהסטוס אלא מלי שׁררא ותקנותא ממלל אנא |
[25]But Paul said to him, I am not mad, O most excellent Festus; but I speak the words of truth and soberness. |
| [26]ואפ מלכא אגרפוס יתיראית ידע עליהינ דהלינ ומטל הנא עינ בגלא ממלל אנא קדמוהי מטל דחדא מנ הלינ מלא לא סבר אנא דטעינ לה דלא הוא בטושׁיא סעירנ |
[26]And King A-grip'pa is also familiar with these things, and this is why I am speaking openly before him: because I think not one of these words has been hidden from him; for they were not done in secret. |
| [27]מהימנ אנת מלכא אגרפא לנביא ידע אנא דמהימנ אנת |
[27]King A-grip'pa, do you believe the prophets? I know that you believe. |
| [28]אמר לה אגרפוס בקליל מדמ מפיס אנת לי דאהוא כרסטינא |
[28]Then King A-grip'pa said to him, With little effort you almost persuade me to become a Christian. |
| [29]ופולוס אמר בעא הוית מנ אלהא בקליל ובסגי לא הוא לכ בלחוד אלא אפ לכלהונ אילינ דשׁמעינ לי יומנא דנהוונ אכותי לבר מנ אסורא הלינ |
[29]And Paul said, I pray God that not only you, but also all of those who hear me today, were as I am, except for these bonds. |
| [30]וקמ לה מלכא והגמונא וברניקא ואילינ דיתבינ הוו עמהונ |
[30]Then the king arose, and the governor, and Ber-ni'ce and they that sat with them: |
| [31]וכד פרקו מנ תמנ ממללינ הוו חד עמ חד ואמרינ דמדמ דשׁוא למותא או לאסורא לא עבד גברא הנא |
[31]And when they had departed, they talked between themselves, saying, This man has done nothing worthy of death or of imprisonment. |
| [32]ואמר אגרפוס לפהסטוס משׁכח הוא גברא הנא דנשׁתרא אלו בגנ קסר לא קרא |
[32]Then Agrip'pa said to Festus, This man could have been released had he not appealed to Caesar. |