|
|
| [1]And as they spake vnto ye people, the priestes & the ruler of the temple, and the saducees, came vpon them |
[1]וכד הלינ מלא ממללינ הוו לעמא קמו עליהונ כהנא וזדוקיא וארכונא דהיכלא |
| [2]Takyng it greuously that they taught the people, and preached in Iesus the resurrection from the dead |
[2]כד מתחמתינ הוו עליהונ ומלפינ לעמא ומכרזינ במשׁיחא על קימתא דמנ בית מיתא |
| [3]And they layde handes on them, and put them in holde, vntyll the next day: for it was nowe euentyde |
[3]וארמיו עליהונ אידיא ונטרו אנונ ליומא אחרנא מטל דקרב הוא לה רמשׁא |
| [4]Howbeit, many of them which hearde the worde, beleued: and the number of the men was about fyue thousande |
[4]וסגיאא דשׁמעו הוו מלתא הימנו הוו ואיתיהונ הוו במנינא איכ חמשׁא אלפינ גברינ |
| [5]And it came to passe on the morowe, that their rulers, and elders, & scribes |
[5]וליומא אחרנא אתכנשׁו ארכונא וקשׁישׁא וספרא |
| [6]And Annas the chiefe priest, and Caiaphas, and Iohn, and Alexander, and as many as were of the kynrede of the hye priestes, were gathered together at Hierusalem |
[6]אפ חננ רב כהנא וקיפא ויוחננ ואלכסנדרוס ואילינ דאיתיהונ הוו מנ שׁרבתא דרבי כהנא |
| [7]And when they had set them before them, they asked: by what power, or in what name haue ye done this |
[7]וכד אקימו אנונ במצעתא משׁאלינ הוו להונ דבאינא חיל או באינא שׁמ עבדתונ הדא |
| [8]Then Peter, full of the holy ghost, sayde vnto them: Ye rulers of the people, and elders of Israel |
[8]הידינ שׁמעונ כאפא אתמלי רוחא דקודשׁא ואמר להונ ארכונוהי דעמא וקשׁישׁא דבית יסריל שׁמעו |
| [9]If we this day be examined of the good deede done to the sicke man, by what meanes he is made whole |
[9]אנ חננ יומנא מתתדינינ חננ מנכונ על שׁפירתא דהות לברנשׁא כריהא דבמנא הנא אתאסי |
| [10]Be it knowen vnto you all, and to all the people of Israel, that by the name of Iesus Christe of Nazareth, whom ye crucified, whom God raysed agayne from the dead: euen by hym doth this man stande here before you whole |
[10]הדא תתידע לכונ ולכלה עמא דיסריל דבשׁמה דישׁוע משׁיחא נצריא הו דאנתונ זקפתוניהי הו דאקימ אלהא מנ בית מיתא בה בהו הא קאמ הנא קדמיכונ כד חלימ |
| [11]This is the stone which was cast asyde of you buylders, which is the head of the corner |
[11]הנו כאפא דאסליתונ אנתונ בניא והו הוא לרישׁ קרנא |
| [12]Neither is there saluation in any other. For among men vnder heauen, there is geuen none other name, wherin we must be saued |
[12]ולית באנשׁ אחרינ פורקנא לא גיר אית שׁמא אחרנא תחית שׁמיא דאתיהב לבנינשׁא דבה ולא למחא |
| [13]Nowe when they sawe the boldnesse of Peter and Iohn, and vnderstoode that they were vnlearned and lay men, they marueyled, and they knewe them that they had ben with Iesu |
[13]וכד שׁמעו מלתה דשׁמעונ ודיוחננ דעינ בגלא אמרוה אסתכלו דלא ידעינ ספרא והדיוטא אנונ ותהרו בהונ ואשׁתודעו אנונ דעמ ישׁוע מתהפכינ הוו |
| [14]And beholdyng also the man which was healed, standyng with them, they coulde not say agaynst it |
[14]וחזינ הוו דקאמ הוא עמהונ חגירא הו דאתאסי ולא משׁכחינ הוו מדמ למאמר לוקבלהונ |
| [15]But commaundyng them to go asyde out of the counsel, and counseled among them selues |
[15]הידינ פקדו דנפקונ אנונ מנ כנשׁהונ ואמרינ הוו חד לחד |
| [16]Saying: What shall we do to these men? For a manifest signe is done by them, and is openly knowen to all them that dwell in Hierusalem, and we can not denie it |
[16]מנא נעבד להונ לגברא הלינ הא גיר אתא גליתא דהות באידיהונ לכלהונ עמורא דאורשׁלמ אתידעת ולא משׁכחינ חננ דנכפור |
| [17]But that it be noysed no farther among the people, let vs threaten and charge them that they speake hencefoorth to no man in this name |
[17]אלא דלא יתיראית נפוק בעמא טבא הנא נתלחמ להונ דתוב לא נמללונ בשׁמא הנא לאנשׁ מנ בנינשׁא |
| [18]And they called them, and commaunded them, that in no wyse they shoulde speake, nor teache in the name of Iesu |
[18]וקרו אנונ ופקד אנונ דלגמר לא נמללונ ולא נלפונ בשׁמ ישׁוע |
| [19]But Peter and Iohn aunswered, and sayde vnto them: Whether it be ryght in the syght of God, to hearken vnto you more then to God, iudge ye |
[19]ענו שׁמעונ כאפא ויוחננ ואמרו להונ אנ כאנא קדמ אלהא דלכונ נשׁמע יתיר מנ אלהא דונו |
| [20]For we cannot but speake that, which we haue seene and hearde |
[20]לא גיר משׁכחינ חננ דמא דחזינ ושׁמענ דלא נמלליוהי |
| [21]So threatned they them, and let them go, and founde nothyng how to punishe them, because of the people: For all men praysed God, because of that which was done |
[21]ואתלחמו להונ ושׁרו אנונ לא גיר אשׁכחו להונ עלתא דנסימונ ברשׁהונ מטל עמא כל אנשׁ גיר משׁבח הוא לאלהא על מדמ דהוא |
| [22]For the man was about fourtie yere olde, on whom this miracle of healyng was shewed |
[22]יתיר גיר מנ בר ארבעינ שׁנינ איתוהי הוא גברא הו דהות בה הדא אתא דאסיותא |
| [23]Then assoone as they were let go, they came to their felowes, and shewed all that the hye priestes and elders had sayde vnto them |
[23]וכד אשׁתריו אתו לות אחיהונ ואשׁתעיו להונ כל מא דאמרו כהנא וקשׁישׁא |
| [24]And when they hearde that, they lyft vp their voyces to God with one accorde, and sayde: Lorde, thou art God, which hast made heauen and earth, the sea, and all that in them is |
[24]והנונ כד שׁמעו אכחד ארימו קלהונ לות אלהא ואמרו מריא אנת הו אלהא דעבדת שׁמיא וארעא ויממא וכל דאית בהונ |
| [25]Which by the mouth of thy seruaunt Dauid, hast sayde: Why dyd the Heathen rage, & the people imagine vayne thynges |
[25]ואנת הו דמללת ביד רוחא דקודשׁא בפומ דויד עבדכ למנא רגשׁו עממא ואמותא רני סריקותא |
| [26]The kynges of the earth stoode vp, and the rulers came together, agaynst the Lorde, and agaynst his Christe |
[26]קמו מלכא דארעא ושׁליטנא ואתמלכו אכחדא על מריא ועל משׁיחה |
| [27]And of a trueth, agaynst thy holye chylde Iesus, who thou hast anoynted, both Herode and also Pontius Pilate, with the Gentiles, and the people of Israel, gathered them selues together |
[27]אתכנשׁו גיר שׁריראית במדינתא הדא על קדישׁא ברכ ישׁוע אינא דאנת משׁחת הרודס ופילטוס עמ עממא וכנשׁא דיסריל |
| [28]For to do whatsoeuer thy hande & thy counsel determined before to be done |
[28]למעבד כל מא דאידכ וצבינכ קדמ רשׁמ דנהוא |
| [29]And nowe Lorde, beholde their threatnynges, & graunt vnto thy seruauntes, that with all boldensse they may speake thy worde |
[29]ואפ השׁא מריא חור וחזי ללוחמיהונ והב לעבדיכ דעינ בגלא נהוונ מכרזינ מלתכ |
| [30]So that thou stretch foorth thyne hande, that healyng, and signes, and wonders, be done by the name of thy holy chylde Iesus |
[30]כד אידכ מושׁט אנת לאסותא ולגברותא ולאתותא דנהוינ בשׁמה דברכ קדישׁא ישׁוע |
| [31]And assoone as they had prayed, the place moued where they were assembled together, and they were all fylled with the holy ghost, and they spake the worde of God boldely |
[31]וכד בעו ואתכשׁפו אתתזיע אתרא דבה כנישׁינ הוו ואתמליו כלהונ ברוחא דקודשׁא וממללינ הוו עינ בגלא מלתא דאלהא |
| [32]And the multitude of them that beleued, were of one heart, and of one soule: Neither sayde any of them, that ought of ye thynges which he possessed, was his owne: but they had all thinges common |
[32]אית הוא דינ לכנשׁא דאנשׁא אילינ דהימנו הוו חדא נפשׁ וחד רעינ ולא אנשׁ מנהונ אמר הוא על נכסא דקנא הוא דדילה אנונ אלא כל מדמ דאית הוא להונ דגוא הוא |
| [33]And with great power gaue the Apostles witnesse of the resurrection of the Lorde Iesu: And great grace was with them all |
[33]ובחילא רבא מסהדינ הוו הנונ שׁליחא על קימתה דישׁוע משׁיחא וטיבותא רבתא אית הות עמ כלהונ |
| [34]Neither was there any among them, that lacked: For as many as were possessers of landes, or houses, solde them, & brought the price of the thynges that were solde |
[34]ואנשׁ לית הוא בהונ דצריכ אילינ גיר דקנינ הוו קוריא ובתא מזבנינ הוו ומיתינ דמיא דמדמ דמזדבנ |
| [35]And layed it downe at the Apostles feete: And distribution was made vnto euery man, accordyng as he had neede |
[35]וסימינ הוו לות רגליהונ דשׁליחא ומתיהב הוא לאנשׁ אנשׁ איכ מדמ דסניק הוא |
| [36]And Ioses, which was also called of the Apostles Barnabas (that is to say) the sonne of consolation, being a Leuite, and of the countrey of Cypers |
[36]יוספ דינ הו דאתכני ברנבא מנ שׁליחא דמתתרגמ ברא דבויאא לויא מנ אתרא דקופרס |
| [37]When he had lande, solde it, and layde the money downe at the Apostles feete |
[37]אית הוא לה קריתא וזבנה ואיתי דמיה וסמ קדמ רגליהונ דשׁליחא |