|
|
| [1]ושׁאלה רב כהנא דאנ הו דהלינ הכנא אנינ |
[1]Then said the high priest, Are these things so? |
| [2]הו דינ אמר גברא אחינ ואבהתנ שׁמעו אלהא דתשׁבוחתא אתחזי לאבונ אברהמ כד איתוהי הוא בית-נהרינ עד לא נאתא נעמר בחרנ |
[2]And he said, Men, brethren, and fathers, hearken; The God of glory appeared to our father Abraham when he was in Mesopotamia, before he dwelt in Charran, |
| [3]ואמר הוא לה דפוק מנ ארעכ ומנ לות בני טוהמכ ותא לארעא אידא דאחויכ |
[3]And said to him, Depart from thy country, and from thy kindred, and come into the land which I shall show thee. |
| [4]והידינ נפק אברהמ מנ ארעא דכלדיא ואתא עמר בחרנ ומנ תמנ כד מית אבוהי שׁניה אלהא לארעא הדא דבה עמרינ אנתונ יומנא |
[4]Then he came from the land of the Chaldeans, and dwelt in Charran. And from thence, when his father was dead, he removed him into this land in which ye now dwell. |
| [5]ולא יהב לה ירתותא בה אפ לא דורכתא דרגלא ואשׁתודי הוא דנתליה לה איכ דלמארתה לה ולזרעה כד לית הוא לה ברא |
[5]And he gave him no inheritance in it, no not so much as to set his foot on: yet he promised that he would give it to him for a possession, and to his offspring after him, when as yet he had no child. |
| [6]ומלל הוא עמה אלהא כד אמר לה דנהוא זרעכ תותבא בארעא נוכריתא ונשׁעבדוניהי ונבאשׁונ לה ארבעמאא שׁנינ |
[6]And God spoke on this wise, That his offspring should sojourn in a foreign land; and that they should bring them into bondage, and treat them ill four hundred years. |
| [7]ולעמא דנפלחונ עבדותא אדוניהי אנא אמר אלהא ומנ בתר הלינ נפקונ ונפלחונ לי באתרא הנא |
[7]And the nation to whom they shall be in bondage will I judge, said God: and after that they shall come forth, and serve me in this place. |
| [8]ויהב לה דיתקא דגזורתא והידינ אולד לאיסחק וגזרה ביומא תמיניא ואיסחק אולד ליעקוב ויעקוב אולד לתרעסר אבהתנ |
[8]And he gave him the covenant of circumcision. And so Abraham begat Isaac, and circumcised him the eighth day; and Isaac begat Jacob, and Jacob begat the twelve patriarchs. |
| [9]והנונ אבהתנ טנו ביוספ וזבנוהי למצרינ ואלהא עמה הוא |
[9]And the patriarchs, moved with envy, sold Joseph into Egypt: but God was with him, |
| [10]ופרקה הוא מנ כלהונ אולצוהי ויהב לה טיבותא וחכמתא קדמ פרעונ מלכא דמצרינ ואקימה רשׁא על מצרינ ועל כלה ביתה |
[10]And delivered him from all his afflictions, and gave him favor and wisdom in the sight of Pharaoh king of Egypt; and he made him governor over Egypt, and all his house. |
| [11]והוא כפנא ואולצנא רבא בכלה מצרינ ובארעא דכנענ ולית הוא להונ למסבע לאבהתנ |
[11]Now there came a dearth over all the land of Egypt and Canaan, and great affliction; and our fathers found no sustenance. |
| [12]וכד שׁמע יעקוב דאית עבורא במצרינ שׁדר הוא לאבהתנ לוקדמ |
[12]But when Jacob heard that there was corn in Egypt, he sent out our fathers first. |
| [13]וכד אזלו דתרתינ זבנינ אודע יוספ נפשׁה לאחוהי ואתידע לפרעונ טוהמה דיוספ |
[13]And at the second time Joseph was made known to his brethren: and Joseph's kindred was made known to Pharaoh. |
| [14]ושׁדר הוא יוספ ואיתיה לאבוהי יעקוב ולכלה טוהמה והוינ הוו במנינא שׁבעינ וחמשׁ נפשׁנ |
[14]Then Joseph sent, and called his father Jacob to him, and all his kindred, seventy five souls. |
| [15]ונחת יעקוב למצרינ ומית תמנ הו ואבהתנ |
[15]So Jacob went down into Egypt, and died, he, and our fathers, |
| [16]ואשׁתני לשׁכימ ואתתסימ בקברא דזבנ הוא אברהמ בכספא מנ בני חמור |
[16]And were carried over into Sychem, and laid in the sepulcher that Abraham bought for a sum of money of the sons of Emmor the father of Sychem. |
| [17]וכד מטי הוא זבנא דמדמ דאשׁתודי הוא במומתא אלהא לאברהמ סגי הוא עמא ותקפ במצרינ |
[17]But when the time of the promise drew nigh, which God had sworn to Abraham, the people grew and multiplied in Egypt, |
| [18]עדמא דקמ מלכא אחרנא על מצרינ אינא דלא ידע הוא לה ליוספ |
[18]Till another king arose, who knew not Joseph. |
| [19]ואצטנע על טוהמנ ואבאשׁ לאבהתנ ופקד דנהוונ משׁתדינ ילודיהונ דלא נחונ |
[19]The same dealt subtilly with our kindred, and ill-treated our fathers, so that they cast out their young children, to the end they might not live. |
| [20]בה בזבנא הו אתילד מושׁא ורחימ הוא לאלהא ואתרבי ירחא תלתא בית אבוהי |
[20]In which time Moses was born, and was exceeding fair, and nourished in his father's house three months: |
| [21]וכד אשׁתדי מנ אמה אשׁכחתה ברת פרעונ ורביתה לה לברא |
[21]And when he was cast out, Pharaoh's daughter took him up, and nourished him for her own son. |
| [22]ואתרדי מושׁא בכלה חכמתא דמצריא ועתיד הוא במלוהי ואפ בעבדוהי |
[22]And Moses was learned in all the wisdom of the Egyptians, and was mighty in words and in deeds. |
| [23]וכד הוא בר ארבעינ שׁנינ סלק הוא על לבה דנסעור לאחוהי בני יסריל |
[23]And when he was full forty years old, it came into his heart to visit his brethren the children of Israel. |
| [24]וחזא לחד מנ בני שׁרבתה דמתדבר בקטירא ותבעה ועבד לה דינא וקטלה למצריא הו דמסכל הוא בה |
[24]And seeing one of them suffer wrong, he defended him, and avenged him that was oppressed, and smote the Egyptian: |
| [25]וסבר דמסתכלינ אחוהי בני יסריל דאלהא באידה יהב להונ פורקנא ולא אסתכלו |
[25]For he supposed his brethren to understand that God by his hand would deliver them: but they understood not. |
| [26]וליומא אחרנא אתחזי להונ כד נצינ הנונ חד עמ חד ומפיס הוא להונ דנשׁתינונ כד אמר גברא אחא אנתונ מטל מנא מסכלינ אנתונ חד בחד |
[26]And the next day he showed himself to them as they were contending, and would have constrained them to be at peace again, saying, Sirs, ye are brethren: why do ye wrong one to another? |
| [27]הו דינ דמסכל הוא בחברה דחקה מנ לותה ואמר לה מנו אקימכ עלינ רשׁא ודינא |
[27]But he that did his neighbor wrong, thrust him away, saying, Who made thee a ruler and a judge over us? |
| [28]דלמא למקטלני בעא אנת איכ דקטלת אתמלי למצריא |
[28]Wilt thou kill me, as thou didst the Egyptian yesterday? |
| [29]וערק מושׁא במלתא הדא והוא תותבא בארעא דמדינ והוו לה תרינ בנינ |
[29]Then Moses fled at this saying, and was a stranger in the land of Madian, where he begat two sons. |
| [30]וכד מלי לה תמנ ארבעינ שׁנינ אתחזי לה במדברא דטור סיני מלאכה דמריא בנורא דיקדא בסניא |
[30]And when forty years had expired, there appeared to him in the wilderness of mount Sina, an angel of the Lord in a flame of fire in a bush. |
| [31]וכד חזא מושׁא אתדמר בחזוא וכד אתקרב דנחזא אמר לה מריא בקלא |
[31]When Moses saw it, he wondered at the sight; and as he drew near to behold it, the voice of the Lord came to him, |
| [32]אנא אנא אלהא דאבהיכ אלהה דאברהמ ודאיסחק ודיעקוב וכד רתית הוא מושׁא לא ממרח הוא דנחור בחזוא |
[32]Saying, I am the God of thy fathers, the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob. Then Moses trembled, and durst not behold. |
| [33]ואמר לה מריא שׁרי מסניכ מנ רגליכ ארעא גיר דקאמ אנת בה קדישׁא הי |
[33]Then said the Lord to him, Put off thy shoes from thy feet: for the place where thou standest is holy ground. |
| [34]מחזא חזית אולצנה דעמי דבמצרינ ותנחתה שׁמעת ונחתת דאפרוק אנונ והשׁא תא אשׁדרכ למצרינ |
[34]I have seen, I have seen the affliction of my people who are in Egypt, and I have heard their groaning, and am come down to deliver them. And now come, I will send thee into Egypt. |
| [35]להנא מושׁא דכפרו בה כד אמרינ דמנו אקימכ עלינ רשׁא ודינא לה להנא אלהא רשׁא ופרוקא שׁדר להונ באידי מלאכא הו דאתחזי לה בסניא |
[35]This Moses, whom they refused, saying, Who made thee a ruler and a judge? the same did God send to be a ruler and a deliverer by the hand of the angel who appeared to him in the bush. |
| [36]הנו הו דאפק אנונ כד עבד אתותא ותדמרתא וגברותא בארעא דמצרינ ובימא-דסופ ובמדברא שׁנינ ארבעינ |
[36]He brought them out, after he had showed wonders and signs in the land of Egypt, and in the Red sea, and in the wilderness forty years. |
| [37]הנו מושׁא הו דאמר לבני יסריל דנביא נקימ לכונ מריא אלהא מנ אחיכונ אכותי לה תשׁמעונ |
[37]This is that Moses, who said to the children of Israel, A prophet will the Lord your God raise up to you of your brethren, like me; him will ye hear. |
| [38]הנו דהוא בכנושׁתא במדברא עמ מלאכא הו דמלל הוא עמה ועמ אבהתנ בטורא דסיני והויו דקבל מלא חיתא דלנ נתל |
[38]This is he, that was in the church in the wilderness with the angel who spoke to him on the mount Sina, and with our fathers: who received the living oracles to give to us: |
| [39]ולא צבו למתדניו לה אבהתנ אלא שׁבקוהי ובלבותהונ הפכו למצרינ |
[39]Whom our fathers would not obey, but thrust him from them, and in their hearts turned back again into Egypt, |
| [40]כד אמרינ לאהרונ עבד לנ אלהא דנאזלונ קדמינ מטל דהנא מושׁא דאפקנ מנ ארעא דמצרינ לא ידעינ חננ מנא הויהי |
[40]Saying to Aaron, Make us gods to go before us: for as for this Moses, who brought us out of the land of Egypt, we know not what is become of him. |
| [41]ועבדו להונ עגלא ביומתא הנונ ודבחו דבחא לפתכרא ומתבסמינ הוו בעבד אידיהונ |
[41]And they made a calf in those days, and offered sacrifice to the idol, and rejoiced in the works of their own hands. |
| [42]והפכ אלהא ואשׁלמ אנונ דנהוונ פלחינ לחילותא דשׁמיא איכ דכתיב בכתבא דנביא למא ארבעינ שׁנינ במדברא נכסתא או דבחתא קרבתונ לי בני יסריל |
[42]Then God turned, and gave them up to worship the host of heaven; as it is written in the book of the prophets, O ye house of Israel, have ye offered to me slain beasts and sacrifices during forty years in the wilderness? |
| [43]אלא שׁקלתונ משׁכנה דמלכומ וכוכבה דאלהא דרפנ דמותא דעבדתונ דתהוונ סגדינ להינ אשׁניכונ להל מנ בבל |
[43]Yes, ye took up the tabernacle of Moloch, and the star of your God Remphan, figures which ye made to worship them: and I will carry you away beyond Babylon. |
| [44]הא משׁכנא דסהדותא דאבהתנ במדברא איתוהי הוא איכ מא דפקד הו דמלל עמ מושׁא למעבדה בדמותא דחויה |
[44]Our fathers had the tabernacle of testimony in the wilderness, as he had appointed, speaking to Moses, that he should make it according to the fashion that he had seen. |
| [45]ולה להנא משׁכנא אפ מעלו אעלוהי אבהתנ עמ ישׁוע לארעא דיהב להונ אלהא יורתנא מנ עממא הנונ דשׁדא מנ קדמיהונ ואתיבל עדמא ליומוהי דדויד |
[45]Which also our fathers, that came after, brought in with Jesus into the possession of the Gentiles, whom God drove out before the face of our fathers, to the days of David; |
| [46]הו דאשׁכח רחמא קדמוהי דאלהא ושׁאל דנשׁכח משׁכנא לאלהה דיעקוב |
[46]Who found favor before God, and desired to find a tabernacle for the God of Jacob. |
| [47]שׁלימונ דינ בנא לה ביתא |
[47]But Solomon built him a house. |
| [48]ומרימא לא שׁרא בעבד אידיא איכ דאמר נביא |
[48]Yet, the Most High dwelleth not in temples made with hands, as saith the prophet, |
| [49]דשׁמיא כורסי וארעא כובשׁא דתחית רגלי אינו ביתא דתבנונ לי אמר מריא או אינו אתרא דניחתי |
[49]Heaven is my throne, and earth is my footstool: What house will ye build for me? saith the Lord: or what is the place of my rest? |
| [50]לא הא אידא דילי עבדת הלינ כלהינ |
[50]Hath not my hand made all these things? |
| [51]או קשׁיי קדלא ודלא גזירינ בלבהונ ובמשׁמעתהונ אנתונ בכלזבנ לוקבל רוחא דקודשׁא קימינ אנתונ איכ אבהיכונ אפ אנתונ |
[51]Ye stiff-necked, and uncircumcised in heart and ears, ye do always resist the Holy Spirit: as your fathers did, so do ye. |
| [52]לאינא גיר מנ נביא דלא רדפו וקטלו אבהיכונ לאילינ דקדמו בדקו על מאתיתה דזדיקא הו דאנתונ אשׁלמתונ וקטלתוניהי |
[52]Which of the prophets have not your fathers persecuted? and they have slain them who showed before of the coming of the Just One; of whom ye have been now the betrayers and murderers; |
| [53]וקבלתונ נמוסא ביד פוקדנא דמלאכא ולא נטרתוניהי |
[53]Who have received the law by the disposition of angels, and have not kept it. |
| [54]וכד שׁמעו הוו הלינ אתמליו חמתא בנפשׁהונ ומחרקינ הוו שׁניהונ עלוהי |
[54]When they heard these things, they were cut to the heart, and they gnashed on him with their teeth. |
| [55]והו כד מלא הוא הימנותא ורוחא דקודשׁא חר בשׁמיא וחזא תשׁבוחתא דאלהא ולישׁוע כד קאמ מנ ימינא דאלהא |
[55]But he, being full of the Holy Spirit, looked up steadfastly into heaven, and saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God, |
| [56]ואמר הא חזא אנא שׁמיא כד פתיחינ ולברה דאנשׁא כד קאמ מנ ימינא דאלהא |
[56]And said, Behold, I see the heavens opened, and the Son of man standing on the right hand of God. |
| [57]וקעו בקלא רמא וסכרו אדניהונ וגזמו עלוהי כלהונ |
[57]Then they cried out with a loud voice, and stopped their ears, and ran upon him with one accord, |
| [58]ואחדו אפקוהי לבר מנ מדינתא ורגמינ הוו לה ואילינ דאסהדו עלוהי סמו נחתיהונ לות רגלוהי דעלימא חד דמתקרא שׁאול |
[58]And cast him out of the city, and stoned him: and the witnesses laid down their clothes at a young man's feet, whose name was Saul. |
| [59]ורגמינ הוו לה לאסטפנוס כד מצלא ואמר מרנ ישׁוע קבל רוחי |
[59]And they stoned Stephen, calling upon God, and saying, Lord Jesus, receive my spirit. |
| [60]וכד סמ בורכא קעא בקלא רמא ואמר מרנ לא תקימ להונ הדא חטיתא וכד הדא אמר שׁכב |
[60]And he kneeled down and cried with a loud voice, Lord, lay not this sin to their charge. And when he had said this, he fell asleep. |