[1]כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש־אחר גזי המלך[2]והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא[3]נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה[4]כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק[5]ואמר אדני יהוה חדל נא־מי יקום יעקב כי קטן הוא[6]נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה[7]כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך[8]ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל־לא אוסיף עוד עבור לו[9]ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב[10]וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל־לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו[11]כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל־גלה יגלה מעל אדמתו[12]ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא[13]ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא[14]ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים[15]ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל[16]ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק[17]לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו