[1]אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת־ודי זהב[2]אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע[3]ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם[4]אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון־ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי[5]בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר[6]יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה[7]פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים־ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת[8]ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם[9]ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם[10]יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב[11]יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם־אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם[12]איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם[13]הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים־לשבטיכם ואשימם בראשיכם[14]ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות[15]ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם[16]ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו[17]לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון־לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו[18]ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון[19]ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע[20]ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו[21]ראה נתן יהוה אלהיך לפניך־את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך־אל תירא ואל תחת[22]ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר־את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן[23]וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט[24]ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה[25]ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו[26]ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם[27]ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים־לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו[28]אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם[29]ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם[30]יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים־לעיניכם[31]ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו־בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה[32]ובדבר הזה־אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם[33]ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום־לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם[34]וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר[35]אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה־את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם[36]זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו־יען אשר מלא אחרי יהוה[37]גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם[38]יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל[39]וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע־המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה[40]ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף[41]ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה־אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה[42]ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו־כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם[43]ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה[44]ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה[45]ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם[46]ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם