[1]כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר־וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו[2]ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר[3]ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה[4]לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה־כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה[5]כי יקח איש אשה חדשה־לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח[6]לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל[7]כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו־ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך[8]השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם־תשמרו לעשות[9]זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים[10]כי תשה ברעך משאת מאומה־לא תבא אל ביתו לעבט עבטו[11]בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה[12]ואם איש עני הוא־לא תשכב בעבטו[13]השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך[14]לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך[15]ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא[16]לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו[17]לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה[18]וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה[19]כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו־לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך[20]כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה[21]כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה[22]וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה