[1]ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן[2]ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון[3]ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים־עד צער[4]ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר[5]וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב־על פי יהוה[6]ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה[7]ומשה בן מאה ועשרים שנה־במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה[8]ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה[9]ויהושע בן נון מלא רוח חכמה־כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה[10]ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים[11]לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים־לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו[12]ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל