[1]וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם־לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה[2]למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך־ולמען יארכן ימיך[3]ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך־ארץ זבת חלב ודבש[4]שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד[5]ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך[6]והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום־על לבבך[7]ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך[8]וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך[9]וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך[10]והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב־לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית[11]ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת[12]השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים[13]את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע[14]לא תלכון אחרי אלהים אחרים־מאלהי העמים אשר סביבותיכם[15]כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה[16]לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה[17]שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך[18]ועשית הישר והטוב בעיני יהוה־למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך[19]להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה[20]כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם[21]ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה[22]ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו־לעינינו[23]ואותנו הוציא משם־למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו[24]ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו־לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה[25]וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו־כאשר צונו