|
|
| [1]When the Lord thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, and shall root out many nations before thee: the Hittites, and the Girgashites, and the Amorites, and the Canaanites, and the Perizzites, and the Hivites, and the Jebusites, seven nations greater and mightier than thou, |
[1]כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי־שבעה גוים רבים ועצומים ממך |
| [2]And the Lord thy God shall give them before thee, then thou shalt smite them: thou shalt utterly destroy them: thou shalt make no covenant with them, nor have compassion on them, |
[2]ונתנם יהוה אלהיך לפניך־והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם |
| [3]Neither shalt thou make marriages with them, neither give thy daughter unto his son, nor take his daughter unto thy son. |
[3]ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך |
| [4]For they will cause thy son to turn away from me, and to serve other gods: then will the wrath of the Lord wax hot against you and destroy thee suddenly. |
[4]כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר |
| [5]But thus ye shall deal with them, Ye shall overthrow their altars, and break down their pillars, and ye shall cut down their groves, and burn their graven images with fire. |
[5]כי אם כה תעשו להם־מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש |
| [6]For thou art an holy people unto the Lord thy God, the Lord thy God hath chosen thee, to be a precious people unto himself, above all people that are upon the earth. |
[6]כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה |
| [7]The Lord did not set his love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people: for ye were the fewest of all people: |
[7]לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם־ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים |
| [8]But because the Lord loved you, and because he would keep the oath which he had sworn unto your fathers, the Lord hath brought you out by a mighty hand, and delivered you out of the house of bondage from the hand of Pharaoh king of Egypt, |
[8]כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים |
| [9]That thou mayest know, that the Lord thy God, he is God, the faithful God which keepeth covenant and mercy unto them that love him and keep his commandments, even to a thousand generations, |
[9]וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן־שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור |
| [10]And rewardeth them to their face that hate him, to bring them to destruction: he will not defer to reward him that hateth him, to his face. |
[10]ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו |
| [11]Keep thou therefore the commandments, and the ordinances, and the laws, which I command thee this day to do them. |
[11]ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום־לעשותם |
| [12]For if ye hearken unto these laws, and observe and do them, then the Lord thy God shall keep with thee the covenant, and the mercy which he swear unto thy fathers. |
[12]והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם־ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך |
| [13]And he will love thee, and bless thee, and multiply thee: he will also bless the fruit of thy womb, and the fruit of thy land, thy corn and thy wine, and thine oil and the increase of thy kine, and the flocks of thy sheep in the land, which he swear unto thy fathers to give thee. |
[13]ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך |
| [14]Thou shalt be blessed above all people: there shall be neither male nor female barren among you, nor among your cattle. |
[14]ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך |
| [15]Moreover, the Lord will take away from thee all infirmities, and will put none of the evil diseases of Egypt (which thou knowest) upon thee, but will send them upon all that hate thee. |
[15]והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך |
| [16]Thou shalt therefore consume all people which the Lord thy God shall give thee: thine eye shall not spare them, neither shalt thou serve their gods, for that shall be thy destruction. |
[16]ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך־לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך |
| [17]If thou say in thine heart, These nations are more than I, how can I cast them out? |
[17]כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם |
| [18]Thou shalt not fear them, but remember what the Lord thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt: |
[18]לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים |
| [19]The great temptations which thine eyes saw, and the signs and wonders, and the mighty hand and stretched out arm, whereby the Lord thy God brought thee out: so shall the Lord thy God do unto all the people, whose face thou fearest. |
[19]המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם |
| [20]Moreover, the Lord thy God will send hornets among them until they that are left, and hide themselves from thee, be destroyed. |
[20]וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים־מפניך |
| [21]Thou shalt not fear them: for the Lord thy God is among you, a God mighty and dreadful. |
[21]לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא |
| [22]And the Lord thy God will root out these nations before thee by little and little: thou mayest not consume them at once, lest the beasts of the field increase upon thee. |
[22]ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך־מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה |
| [23]But the Lord thy God shall give them before thee, and shall destroy them with a mighty destruction, until they be brought to naught. |
[23]ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם |
| [24]And he shall deliver their kings into thine hand, and thou shalt destroy their name from under heaven: there shall no man be able to stand before thee, until thou hast destroyed them. |
[24]ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם |
| [25]The graven images of their gods shall ye burn with fire, and covet not the silver and gold, that is on them, nor take it unto thee, lest thou be snared therewith: for it is an abomination before the Lord thy God. |
[25]פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך־פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא |
| [26]Bring not therefore abomination into thine house, lest, thou be accursed like it, but utterly abhor it, and count it most abominable: for it is accursed. |
[26]ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא |