[1]כל המצוה אשר אנכי מצוך היום־תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם[2]וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה־במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו־אם לא[3]ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם־כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם[4]שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה־זה ארבעים שנה[5]וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך[6]ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו[7]כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים־עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר[8]ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש[9]ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם־לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת[10]ואכלת ושבעת־וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך[11]השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום[12]פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת[13]ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה[14]ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים[15]המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש[16]המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך־להיטבך באחריתך[17]ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה[18]וזכרת את יהוה אלהיך־כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה[19]והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם־העדתי בכם היום כי אבד תאבדון[20]כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם־כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם