[1]וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ[2]עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם[3]ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות[4]וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר[5]גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים[6]עד אשר לא ירחק [Q: ירתק] חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור[7]וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה[8]הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל[9]ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה[10]בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת[11]דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד[12]ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר[13]סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם[14]כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע