[1]כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם־הכל לפניהם[2]הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא־הנשבע כאשר שבועה ירא[3]זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש־כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים[4]כי מי אשר יבחר [Q: יחבר] אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת[5]כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר־כי נשכח זכרם[6]גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש[7]לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך[8]בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר[9]ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש[10]כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך־עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה[11]שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם[12]כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם[13]גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי[14]עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים[15]ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא[16]ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים[17]דברי חכמים בנחת נשמעים־מזעקת מושל בכסילים[18]טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה