|
|
| [1]וידבר יהוה אל משה לאמר |
[1]Then the Lord spake unto Moses, saying, |
| [2]דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים |
[2]Speak to the children of Israel, that they return and camp before Pi-hahiroth, between Migdol and the sea, over against Baal-zephon: about it shall ye camp by the sea. |
| [3]ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר |
[3]For Pharaoh will say of the children of Israel, They are tangled in the land: the wilderness hath shut them in. |
| [4]וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן |
[4]And I will harden Pharaoh's heart that he shall follow after you: so I will get me honor upon Pharaoh, and upon all his host: the Egyptians also shall know that I am the Lord: and they did so. |
| [5]ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו |
[5]Then it was told the king of Egypt, that the people fled: and the heart of Pharaoh and of his servants was turned against the people, and they said, Why have we this done, and have let Israel go out of our service? |
| [6]ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו |
[6]And he made ready his chariots, and took his people with him, |
| [7]ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו |
[7]And took six hundred chosen chariots, and all the chariots of Egypt, and captains over every one of them. |
| [8]ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה |
[8](For the Lord had hardened the heart of Pharaoh king of Egypt, and he followed after the children of Israel: but the children of Israel went out with an high hand) |
| [9]וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו־על פי החירת לפני בעל צפן |
[9]And the Egyptians pursued after them, and all the horses and chariots of Pharaoh, and his horsemen and his host overtook them camping by the sea, beside Pi-hahiroth, before Baal-zephon. |
| [10]ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה |
[10]And when Pharaoh drew nigh, the children of Israel lift up their eyes, and behold, the Egyptians marched after them, and they were sore afraid: wherefore the children of Israel cried unto the Lord. |
| [11]ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים |
[11]And they said unto Moses, Hast thou brought us to die in the wilderness, because there were no graves in Egypt? Wherefore hast thou served us thus, to carry us out of Egypt? |
| [12]הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר |
[12]Did not we tell thee this thing in Egypt, saying, Let us be in rest, that we may serve the Egyptians? For it had been better for us to serve the Egyptians, than that we should die in the wilderness. |
| [13]ויאמר משה אל העם אל תיראו־התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום־לא תספו לראתם עוד עד עולם |
[13]Then Moses said to the people, Fear ye not, stand still, and behold the salvation of the Lord which he will show to you this day. For the Egyptians, whom ye have seen this day, ye shall never see them again. |
| [14]יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון |
[14]The Lord shall fight for you: therefore hold you your peace. |
| [15]ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו |
[15]And the Lord said unto Moses, Wherefore cryest thou unto me? Speak unto the children of Israel that they go forward: |
| [16]ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים־ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה |
[16]And lift thou up thy rod, and stretch out thine hand upon the sea and divide it, and let the children of Israel go on dry ground thorough the midst of the sea. |
| [17]ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו |
[17]And I, behold I will harden the heart of the Egyptians, that they may follow them, and I will get me honor upon Pharaoh, and upon all his host, upon his chariots, and upon his horsemen. |
| [18]וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו |
[18]Then the Egyptians shall know that I am the Lord, when I have gotten me honor upon Pharaoh, upon his chariots, and upon his horsemen. |
| [19]ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם |
[19](And the Angel of God, which went before the host of Israel, removed and went behind them: also the pillar of the cloud went from before them, and stood behind them, |
| [20]ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה |
[20]And came between the camp of the Egyptians and the camp of Israel: it was both a cloud and darkness, yet gave it light by night, so that all the night long the one came not at the other) |
| [21]ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים |
[21]And Moses stretched forth his hand upon the sea, and the Lord caused the sea to run back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land: for the waters were divided. |
| [22]ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם |
[22]Then the children of Israel went through the midst of the sea upon the dry ground, and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left hand. |
| [23]וירדפו מצרים ויבאו אחריהם־כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים |
[23]And the Egyptians pursued and went after them to the midst of the sea, even all Pharaoh's horses, his chariots, and his horsemen. |
| [24]ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים |
[24]Now in the morning watch, when the Lord looked unto the host of the Egyptians, out of the fiery and cloudy pillar, he stroke the host of the Egyptians with fear. |
| [25]ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל־כי יהוה נלחם להם במצרים |
[25]For he took off their chariot wheels, and they drove them with much ado: so that the Egyptians every one said, I will flee from the face of Israel: for the Lord fighteth for them against the Egyptians. |
| [26]ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו |
[26]Then the Lord said to Moses, Stretch thine hand upon the sea, that the waters may return upon the Egyptians, upon their chariots and upon their horsemen. |
| [27]ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים |
[27]Then Moses stretched forth his hand upon the sea, and the sea returned to his force early in the morning, and the Egyptians fled against it: but the Lord overthrew the Egyptians in the midst of the sea. |
| [28]וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד |
[28]So the water returned and covered the chariots and the horsemen , even all the host of Pharaoh that came into the sea after them: there remained not one of them. |
| [29]ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם |
[29]But the children of Israel walked upon dry land thorough the midst of the sea, and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left. |
| [30]ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל־מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים |
[30]Thus the Lord saved Israel the same day out of the hand of the Egyptians, and Israel saw the Egyptians dead upon the sea bank. |
| [31]וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו |
[31]And Israel saw the mighty power, which the Lord showed upon the Egyptians: so the people feared the Lord, and believed the Lord, and his servant Moses. |