[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל־באדם ובבהמה לי הוא[3]ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ[4]היום אתם יצאים בחדש האביב[5]והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה[6]שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה[7]מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר־בכל גבלך[8]והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים[9]והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים[10]ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה[11]והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך[12]והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים־ליהוה[13]וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה[14]והיה כי ישאלך בנך מחר־לאמר מה זאת ואמרת אליו־בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים[15]ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה[16]והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים[17]ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה־ושבו מצרימה[18]ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים[19]ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם[20]ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר[21]ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם־ללכת יומם ולילה[22]לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה־לפני העם