|
|
| [1]And God spake all these wordes, and said |
[1]וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר |
| [2]I am the Lord thy GOD, whiche haue brought thee out of the lande of Egypt, out of ye house of bondage |
[2]אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני |
| [3]Thou shalt haue none other Gods in my sight |
[3]לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת־ואשר במים מתחת לארץ |
| [4]Thou shalt make thee no grauen image, neyther any similitude that is in heauen aboue, eyther in the earth beneath, or in the waters vnder the earth |
[4]לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא־פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי |
| [5]Thou shalt not bowe downe to them, neyther serue them: for I the Lord thy God, am a gelous God, and visite the sinne of the fathers vpon the chyldren, vnto the thirde and fourth generation of them that hate me |
[5]ועשה חסד לאלפים־לאהבי ולשמרי מצותי |
| [6]And shewe mercy vnto thousandes in them that loue me, and kepe my commaundementes |
[6]לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא |
| [7]Thou shalt not take the name of the Lorde thy God in vayne: for the Lorde will not holde him giltlesse that taketh his name in vayne |
[7]זכור את יום השבת לקדשו |
| [8]Remember the sabboth day that thou sanctifie it |
[8]ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך |
| [9]Sixe dayes shalt thou labour, and do all that thou hast to do |
[9]ויום השביעי־שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך |
| [10]But the seuenth day is the sabboth of the Lorde thy God: in it thou shalt do no maner of worke, thou and thy sonne, and thy daughter, thy man seruaunt, and thy mayde seruaunt, thy cattel, and the straunger that is within thy gates |
[10]כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת־ויקדשהו |
| [11]For in sixe dayes the Lorde made heauen and earth, the sea, and all that in them is, and rested the seuenth day: wherfore the Lorde blessed the seuenth day, and halowed it |
[11]כבד את אביך ואת אמך־למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך |
| [12]Honour thy father and thy mother: that thy dayes may be long in the lande whiche the Lorde thy God geueth thee |
[12]לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שקר |
| [13]Thou shalt not kyll |
[13]לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך |
| [14]Thou shalt not commit adulterie |
[14]וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק |
| [15]Thou shalt not steale |
[15]ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות |
| [16]Thou shalt not beare false witnesse agaynst thy neyghbour |
[16]ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם־לבלתי תחטאו |
| [17]Thou shalt not couet thy neyghbours house, neyther shalt thou couet thy neyghbours wyfe, nor his man seruaut, nor his mayde, nor his oxe, nor his asse, or whatsoeuer thy neighbour hath |
[17]ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים |
| [18]And all the people saw the thunder and lightning, and the noyse of the trumpet, and the mountayne smoking: And when the people sawe it, they remoued, and stoode a farre of |
[18]ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם־כי מן השמים דברתי עמכם |
| [19]And said vnto Moyses, Talke thou with vs, and we wyll heart: But let not God talke with vs, lest we dye |
[19]לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם |
| [20]And Moyses sayde vnto the people: feare not, for God is come to proue you, and that his feare may be before your eyes, that ye sinne not |
[20]מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך |
| [21]And the people stoode a farre of: and Moyses went into the thicke cloude where God was |
[21]ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה |
| [22]And the Lorde sayde vnto Moyses, Thus thou shalt say vnto the chyldren of Israel: Ye haue seene that I haue talked with you from out of heauen |
[22]ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו |
| [23]Ye shall not make therfore with me gods of siluer, neyther shall ye make ye gods of golde |
23[No verse] |
| [24]An aulter of earth thou shalt make vnto me, and theron offer thy burnt offeringes, and thy peace offeringes, thy sheepe, and thyne oxen: In all places where I shall put the remembraunce of my name, thyther I wyll come vnto thee, and blesse thee |
24[No verse] |
| [25]And if thou wylt make me an aulter of stone, see thou make it not of hewen stone: els if thou lyft vp thy toole vpon it, thou hast poluted it |
25[No verse] |
| [26]Neyther shalt thou go vp by steppes vnto myne aulter, that thy shame be not shewed theron |
26[No verse] |