[1]לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס[2]לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים־להטת[3]ודל לא תהדר בריבו[4]כי תפגע שור איבך או חמרו־תעה השב תשיבנו לו[5]כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו־עזב תעזב עמו[6]לא תטה משפט אבינך בריבו[7]מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע[8]ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים[9]וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר־כי גרים הייתם בארץ מצרים[10]ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה[11]והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך[12]ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת־למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר[13]ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך[14]שלש רגלים תחג לי בשנה[15]את חג המצות תשמר־שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם[16]וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה[17]שלש פעמים בשנה־יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה[18]לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר[19]ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו[20]הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי[21]השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו[22]כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר־ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך[23]כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו[24]לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם[25]ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך[26]לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא[27]את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף[28]ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי־מלפניך[29]לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה[30]מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ[31]ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך[32]לא תכרת להם ולאלהיהם ברית[33]לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש