[1]ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו־כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה[2]וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש־מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל[3]ויאמר משה־אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה[4]וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה־ויאמר הנני[5]ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך־כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא[6]ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים[7]ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו[8]וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש־אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי[9]ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם[10]ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים[11]ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים[12]ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה[13]ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם[14]ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם[15]ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר[16]לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים[17]ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי־אל ארץ זבת חלב ודבש[18]ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו[19]ואני ידעתי־כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה[20]ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם[21]ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם[22]ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים