[1]וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה־אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה[2]ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי[3]אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה־פן אכלך בדרך[4]וישמע העם את הדבר הרע הזה־ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו[5]ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף־רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך[6]ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב[7]ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה[8]והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה[9]והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה[10]וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו[11]ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל[12]ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני[13]ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה[14]ויאמר פני ילכו והנחתי לך[15]ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה[16]ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך־הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה[17]ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם[18]ויאמר הראני נא את כבדך[19]ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם[20]ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי[21]ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור[22]והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי[23]והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו