|
|
| [1]ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה |
[1]Then Moses answered, and said, But lo, they will not believe me, nor hearken unto my voice: for they will say, The Lord hath not appeared unto thee. |
| [2]ויאמר אליו יהוה מזה [Q: מה זה] בידך ויאמר מטה |
[2]And the Lord said unto him, What is that in thine hand? And he answered, A rod. |
| [3]ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו |
[3]Then said he, Cast it on the ground. So he cast it on the ground, and it was turned into a serpent: and Moses fled from it. |
| [4]ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו |
[4]Again the Lord said unto Moses, Put forth thine hand, and take it by the tail. Then he put forth his hand and caught it, and it was turned into a rod in his hand. |
| [5]למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב |
[5]Do this that they may believe, that the Lord God of their fathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob hath appeared unto thee. |
| [6]ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג |
[6]And the Lord said furthermore unto him, Thrust now thine hand into thy bosom. And he thrust his hand into his bosom, and when he took it out again, behold, his hand was leprous as snow. |
| [7]ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו |
[7]Moreover he said, Put thine hand into thy bosom again. So he put his hand into his bosom again, and plucked it out of his bosom, and behold, it was turned again as his other flesh. |
| [8]והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון־והאמינו לקל האת האחרון |
[8]So shall it be, if they will not believe thee, neither obey the voice of the first sign, yet shall they believe for the voice of the second sign. |
| [9]והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך־ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת |
[9]But if they will not yet believe these two signs, neither obey unto thy voice, then shalt thou take of the water of the river, and pour it upon the dry land: so the water which thou shalt take out of the river, shall be turned to blood upon the dry land. |
| [10]ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי |
[10]But Moses said unto the Lord, Oh my Lord, I am not eloquent, neither at any time have been, nor yet since thou hast spoken unto thy servant: but I am slow of speech and slow of tongue. |
| [11]ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור־הלא אנכי יהוה |
[11]Then the Lord said unto him, Who hath given the mouth to man? Or who hath made the dumb, or the deaf, or him that seeth, or the blind? Have not I the Lord? |
| [12]ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר |
[12]Therefore go now, and I will be with thy mouth, and will teach thee what thou shalt say. |
| [13]ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח |
[13]But he said, Oh my Lord, send, I pray thee, by the hand of him, whom thou shouldest send. |
| [14]ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי־ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו |
[14]Then the Lord was very angry with Moses, and said, Do not I know Aaron thy brother the Levite, that he himself shall speak? For lo, he cometh also forth to meet thee, and when he seeth thee, he will be glad in his heart. |
| [15]ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון |
[15]Therefore thou shalt speak unto him, and put these words in his mouth, and I will be with thy mouth, and with his mouth, and will teach you what ye ought to do. |
| [16]ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים |
[16]And he shall be thy spokesman unto the people: he shall be, even he shall be as thy mouth, and thou shalt be to him as God. |
| [17]ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת |
[17]Moreover thou shalt take this rod in thine hand, wherewith thou shalt do miracles. |
| [18]וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום |
[18]Therefore Moses went and returned to Jethro his father in law, and said unto him, I pray thee, let me go, and return to my brethren, which are in Egypt, and see whether they be yet alive. Then Jethro said to Moses, Go in peace. |
| [19]ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך |
[19](For the Lord had said unto Moses in Midian, Go, return to Egypt: for they are all dead which went about to kill thee) |
| [20]ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו |
[20]Then Moses took his wife, and his sons, and put them on an ass, and returned toward the land of Egypt, and Moses took the rod of God in his hand. |
| [21]ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם |
[21]And the Lord said unto Moses, When thou art entered and come into Egypt again, see that thou do all the wonders before Pharaoh, which I have put in thine hand: but I will harden his heart, and he shall not let the people go. |
| [22]ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל |
[22]Then thou shalt say to Pharaoh, Thus saith the Lord, Israel is my son, even my firstborn. |
| [23]ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו־הנה אנכי הרג את בנך בכרך |
[23]Wherefore I say to thee, Let my son go, that he may serve me: if thou refuse to let him go, behold, I will slay thy son, even thy firstborn. |
| [24]ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו |
[24]And as he was by the way in the inn, the Lord met him, and would have killed him. |
| [25]ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי |
[25]Then Zipporah took a sharp knife, and cut away the foreskin of her son, and cast it at his feet, and said, Thou art indeed a bloody husband unto me. |
| [26]וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת |
[26]So he departed from him. Then she said, O bloody husband (because of the circumcision) |
| [27]ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים־וישק לו |
[27]Then the Lord said unto Aaron, Go meet Moses in the wilderness. And he went and met him in the Mount of God, and kissed him. |
| [28]ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו |
[28]Then Moses told Aaron all the words of the Lord, who had sent him, and all the signs wherewith he had charged him. |
| [29]וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל |
[29]So went Moses and Aaron, and gathered all the elders of the children of Israel. |
| [30]וידבר אהרן־את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם |
[30]And Aaron told all the words, which the Lord had spoken unto Moses, and he did the miracles in the sight of the people, |
| [31]ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו |
[31]And the people believed, and when they heard that the Lord had visited the children of Israel, and had looked upon their tribulation, they bowed down, and worshiped. |