[1]ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני[2]כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם[3]הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן־דבר כבד מאד[4]והפלה יהוה־בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר[5]וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה־בארץ[6]ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד[7]וישלח פרעה־והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם[8]ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה[9]והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת־בכל ארץ מצרים[10]ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה[11]ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה־מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים[12]ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה[13]ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני[14]כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך־בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ[15]כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ[16]ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ[17]עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם[18]הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה[19]ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה־וירד עלהם הברד ומתו[20]הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה־הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים[21]ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה־ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה[22]ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה־בארץ מצרים[23]ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים[24]ויהי ברד־ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד־אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי[25]ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר[26]רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל־לא היה ברד[27]וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים[28]העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד[29]ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ[30]ואתה ועבדיך ידעתי־כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים[31]והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל[32]והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה[33]ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה[34]וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת־ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו[35]ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה