|
|
| [1]And the word of the Lord came to me, in the ninth year, in the tenth month, on the tenth day of the month, saying, |
[1]ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר |
| [2]Son of man, write for thyself daily from this day, on which the king of Babylon set himself against Jerusalem, even from this day. |
[2]בן אדם כתוב [Q: כתב] לך את שם היום־את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה |
| [3]And speak a parable to the provoking house, and thou shalt say to them, |
[3]ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים |
| [4]and put the pieces into it, every prime piece, the leg and shoulder taken off from the bones, |
[4]אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא |
| [5]which are taken from choice cattle, and burn the bones under them: her bones are boiled and cooked in the midst of her. |
[5]מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה |
| [6]Therefore thus saith the Lord; O bloody city, the caldron in which there is scum, and the scum has not gone out of, she has brought it forth piece by piece, no lot has fallen upon it. |
[6]לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים־סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל |
| [7]For her blood is in the midst of her; I have set it upon a smooth rock: I have not poured it out upon the earth, so that the earth should cover it; |
[7]כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר |
| [8]that my wrath should come up for complete vengeance to be taken: I set her blood upon a smooth rock, so as not to cover it. |
[8]להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע־לבלתי הכסות |
| [9]Therefore thus saith the Lord, I will also make the firebrand great, |
[9]לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה |
| [10]and I will multiply the wood, and kindle the fire, that the flesh may be consumed, and the liquor boiled away; |
[10]הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו |
| [11]and that it may stand upon the coals, that her brass may be thoroughly heated, and be melted in the midst of her filthiness, and her scum may be consumed, |
[11]והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה־תתם חלאתה |
| [12]and her abundant scum may not come forth of her. |
[12]תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה |
| [13]Her scum shall become shameful, because thou didst defile thyself: and what if thou shalt be purged no more until I have accomplished my wrath? |
[13]בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת־מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך |
| [14]I the Lord have spoken; and it shall come, and I will do it; I will not delay, neither will I have any mercy: I will judge thee, saith the Lord, according to thy ways, and according to thy devices: therefore will I judge thee according to thy bloodshed, and according to thy devices will I judge thee, thou unclean, notorious, and abundantly provoking one. |
[14]אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה |
| [15]And the word of the Lord came to me, saying, |
[15]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| [16]Son of man, behold I take from thee the desire of thine eyes by violence: thou shalt not lament, neither shalt thou weep. |
[16]בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך |
| [17]Thou shalt groan for blood, and have mourning upon thy loins; thy hair shall not be braided upon thee, and thy sandals shall be on thy feet; thou shalt in no wise be comforted by their lips, and thou shalt not eat the bread of men. |
[17]האנק דם מתים אבל לא תעשה־פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל |
| [18]And I spoke to the people in the morning, as he commanded me in the evening, and I did in the morning as it was commanded me. |
[18]ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי |
| [19]And the people said to me, Wilt thou not tell us what these things are that thou doest? |
[19]ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה |
| [20]Then I said to them, The word of the Lord came to me, saying, |
[20]ואמר אליהם דבר יהוה־היה אלי לאמר |
| [21]Say to the house of Israel, |
[21]אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו |
| [22]And ye shall do as I have done: ye shall not be comforted at their mouth, and ye shall not eat the bread of men. |
[22]ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו |
| [23]And your hair shall be upon your head, and your shoes on your feet: neither shall ye at all lament or weep; but ye shall pine away in your iniquities, and shall comfort every one his brother. |
[23]ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם־לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו |
| [24]And Jezekiel shall be for a sign to you: according to all that I have done shall ye do, when these things shall come; and ye shall know that I am the Lord. |
[24]והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה־וידעתם כי אני אדני יהוה |
| [25]And thou, son of man, shall it not be in the day when I take their strength from them, the pride of their boasting, the desires of their eyes, and the pride of their soul, their sons and their daughters, |
[25]ואתה בן אדם־הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם |
| [26]that in that day he that escapes shall come to thee, to tell it thee in thine ears? |
[26]ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים |
| [27]In that day thy mouth shall be opened to him that escapes; thou shalt speak, and shalt be no longer dumb: and thou shalt be for a sign to them, and they shall know that I am the Lord. |
[27]ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה |