[1]ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס־עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה[2]בן שלום בן צדוק בן אחיטוב[3]בן אמריה בן עזריה בן מריות[4]בן זרחיה בן עזי בן בקי[5]בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש[6]הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו־כל בקשתו[7]ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים־אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך[8]ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך[9]כי באחד לחדש הראשון־הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו[10]כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט[11]וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו־על ישראל[12]ארתחשסתא־מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר־וכענת[13]מני שים טעם־די כל מתנדב במלכותי מן עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך[14]כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלם־בדת אלהך די בידך[15]ולהיבלה כסף ודהב־די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה[16]וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל־עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם[17]כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו־על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם[18]ומה די עליך [Q: עלך] ועל אחיך [Q: אחך] ייטב בשאר כספא ודהבה־למעבד כרעות אלהכם תעבדון[19]ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך־השלם קדם אלה ירושלם[20]ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן־תנתן מן בית גנזי מלכא[21]ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם־לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא־אספרנא יתעבד[22]עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב[23]כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי[24]ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה־מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם[25]ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין [Q: דינין] לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון[26]וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא־אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו [Q: לשרשי] הן לענש נכסין ולאסורין[27]ברוך יהוה אלהי אבתינו־אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם[28]ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי