|
|
| [1]וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום |
[1]Again the Lord appeared unto him in the plain of Mamre, as he sat in his tent door about the heat of the day. |
| [2]וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה |
[2]And he lift up his eyes, and looked: and lo, three men stood by him, and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed himself to the ground. |
| [3]ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך־אל נא תעבר מעל עבדך |
[3]And he said, Lord, if I have now found favor in thy sight, go not, I pray thee, from thy servant. |
| [4]יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ |
[4]Let a little water, I pray you, be brought, and wash your feet, and rest yourselves under the tree. |
| [5]ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו־כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת |
[5]And I will bring a morsel of bread, that you may comfort your hearts, afterward ye shall go your ways: for therefore are ye come to your servant. And they said, Do even as thou hast said. |
| [6]וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת־לושי ועשי עגות |
[6]Then Abraham made haste into the tent unto Sarah, and said, Make ready at once three measures of fine meal: knead it, and make cakes upon the hearth. |
| [7]ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו |
[7]And Abraham ran to the beasts, and took a tender and good calf, and gave it to the servant, who hasted to make it ready. |
| [8]ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו |
[8]And he took butter and milk, and the calf, which he had prepared, and set before them, and stood himself by them under the tree, and they did eat. |
| [9]ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל |
[9]Then they said to him, Where is Sarah thy wife? And he answered, Behold, she is in the tent. |
| [10]ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו |
[10]And he said, I will certainly come again unto thee according to the time of life: and lo, Sarah thy wife shall have a son. and Sarah heard in the tent door, which was behind him. |
| [11]ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים |
[11](Now Abraham and Sarah were old and stricken in age, and it ceased to be with Sarah after the manner of women) |
| [12]ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן |
[12]Therefore Sarah laughed within herself, saying, After I am waxed old, and my lord also, shall I have lust? |
| [13]ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד־ואני זקנתי |
[13]And the Lord said unto Abraham, Wherefore did Sarah thus laugh, saying, Shall I certainly bear a child, which am old? |
| [14]היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה־ולשרה בן |
[14](Shall anything be hard to the Lord? At the time appointed will I return unto thee, even according to the time of life, and Sarah shall have a son.) |
| [15]ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת |
[15]But Sarah denied, saying, I laughed not: for she was afraid. And he said, It is not so: for thou laughedst. |
| [16]ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם־הלך עמם לשלחם |
[16]Afterward the men did rise up from thence and looked toward Sodom: and Abraham went with them to bring them on the way. |
| [17]ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה |
[17]And the Lord said, Shall I hide from Abraham that thing which I do, |
| [18]ואברהם־היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו־כל גויי הארץ |
[18]Seeing that Abraham shall be indeed a great and a mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him? |
| [19]כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט־למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו |
[19]For I know him that he will command his sons and his household after him, that they keep the way of the Lord, to do righteousness and judgment, that the Lord may bring upon Abraham that he hath spoken unto him. |
| [20]ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם־כי כבדה מאד |
[20]Then the Lord said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is exceeding grievous, |
| [21]ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
[21]I will go down now, and see whether they have done altogether according to that cry which is come unto me: and if not, that I may know. |
| [22]ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם־עודנו עמד לפני יהוה |
[22]And the men turned thence and went toward Sodom: but Abraham stood yet before the Lord. |
| [23]ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע |
[23]Then Abraham drew near, and said, Wilt thou also destroy the righteous with the wicked? |
| [24]אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה |
[24]If there be fifty righteous within the city, wilt thou destroy and not spare the place for the fifty righteous that are therein? |
| [25]חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך־השפט כל הארץ לא יעשה משפט |
[25]Be it far from thee from doing this thing, to slay the righteous with the wicked: and that the righteous should be even as the wicked, be it far from thee. Shall not the judge of all the world do right? |
| [26]ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר־ונשאתי לכל המקום בעבורם |
[26]And the Lord answered, If I shall find in Sodom fifty righteous within the city, then will I spare all the place for their sakes. |
| [27]ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר |
[27]Then Abraham answered and said, Behold now, I have begun to speak unto my Lord, and I am but dust and ashes. |
| [28]אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה־התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה |
[28]If there shall lack five of fifty righteous, wilt thou destroy all the city for five? And he said, If I find there five and forty, I will not destroy it. |
| [29]ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים |
[29]And he yet spake to him again, and said, What if there shall be found forty there? Then he answered, I will not do it for forty's sake. |
| [30]ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה־אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים |
[30]Again he said, Let not my Lord now be angry, that I speak, What if thirty be found there? Then he said, I will not do it, if I find thirty there. |
| [31]ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני־אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים |
[31]Moreover he said, Behold, now I have begun to speak unto my Lord, What if twenty be found there? And he answered, I will not destroy it for twenty's sake. |
| [32]ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם־אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה |
[32]Then he said, Let not my Lord be now angry, and I will speak but this once, What if ten be found there? And he answered, I will not destroy it for ten's sake. |
| [33]וילך יהוה־כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו |
[33]And the Lord went his way when he had left communing with Abraham, and Abraham returned unto his place. |