|
|
| [1]ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה |
[1]Now Joseph was brought down into Egypt: and Potiphar an Eunuch of Pharaoh's ( and his chief steward an Egyptian) bought him at the hand of the Ishmeelites, which had brought him thither. |
| [2]ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי |
[2]And the Lord was with Joseph, and he was a man that prospered and was in the house of his master the Egyptian. |
| [3]וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו |
[3]And his master saw that the Lord was with him, and that the Lord made all that he did to prosper in his hand. |
| [4]וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו |
[4]So Joseph found favor in his sight, and served him: and he made him ruler of his house, and put all that he had in his hand. |
| [5]ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו־בבית ובשדה |
[5]And from that time that he had made him ruler over his house and over all that he had, the Lord blessed the Egyptian's house for Joseph's sake: and the blessing of the Lord was upon all that he had in the house, and in the field. |
| [6]ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה |
[6]Therefore he left all that he had in Joseph's hand, and took account of nothing, that was with him, save only of the bread, which he did eat. And Joseph was a fair person, and well favored. |
| [7]ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי |
[7]Now therefore after these things, his master's wife cast her eyes upon Joseph, and said, Lie with me. |
| [8]וימאן־ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי |
[8]But he refused and said to his master's wife, Behold, my master knoweth not what he hath in the house with me, but hath committed all that he hath to mine hand. |
| [9]איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים |
[9]There is no man greater in this house than I: neither hath he kept anything from me, but only thee, because thou art his wife: how then can I do this great wickedness and so sin against God? |
| [10]ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה |
[10]And albeit she spake to Joseph day by day, yet he hearkened not unto her, to lie with her, or to be in her company. |
| [11]ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם־בבית |
[11]Then on a certain day Joseph entered into the house, to do his business: and there was no man of the household in the house: |
| [12]ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה |
[12]Therefore she caught him by his garment, saying, Sleep with me: but he left his garment in her hand and fled, and got him out. |
| [13]ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה |
[13]Now when she saw that he had left his garment in her hand, and was fled out, |
| [14]ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול |
[14]She called unto the men of her house, and told them, saying, Behold, he hath brought in an Hebrew unto us to mock us: who came in to me for to have slept with me: but I cried with a loud voice. |
| [15]ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה |
[15]And when he heard that I lift up my voice and cried, he left his garment with me, and fled away, and got him out. |
| [16]ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו |
[16]So she laid up his garment by her, until her lord came home. |
| [17]ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו־לצחק בי |
[17]Then she told him according to these words, saying, The Hebrew servant, which thou hast brought unto us, came in to me, to mock me. |
| [18]ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה |
[18]But as soon as I lift up my voice and cried, he left his garment with me, and fled out. |
| [19]ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו |
[19]Then when his master heard the words of his wife, which she told him, saying, After this manner did thy servant to me, his anger was kindled. |
| [20]ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר־מקום אשר אסורי [Q: אסירי] המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר |
[20]And Joseph's master took him and put him in prison, in the place where the king's prisoners lay bound: and there he was in prison. |
| [21]ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר |
[21]But the Lord was with Joseph, and showed him mercy, and got him favor in the sight of the master of the prison. |
| [22]ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה |
[22]And the keeper of the prison committed to Joseph's hand all the prisoners that were in the prison, and whatsoever they did there, that did he. |
| [23]אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח |
[23]And the keeper of the prison looked unto nothing that was under his hand, seeing that the Lord was with him: for whatsoever he did, the Lord made it to prosper. |