[1]ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו[2]ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה[3]ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו[4]ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה[5]ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם[6]כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר[7]וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה[8]ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים[9]מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד[10]וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי־אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך[11]וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך[12]והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם[13]והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה[14]ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן־בכה על צואריו[15]וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו[16]והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו[17]ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען[18]וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ[19]ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם[20]ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא[21]ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך[22]לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת[23]ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו־לדרך[24]וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך[25]ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם[26]ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם[27]וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם[28]ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות