[1]ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה[2]ונחה עליו רוח יהוה־רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה[3]והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח[4]ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע[5]והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו[6]וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם[7]ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן[8]ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה[9]לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים[10]והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד[11]והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו־אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים[12]ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ[13]וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים[14]ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם[15]והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים[16]והיתה מסלה־לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים