|
|
| [1]הֹוי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל־שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ׃ |
[1]הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו |
| [2]וַהֲצִיקֹותִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל׃ |
[2]והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל |
| [3]וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת׃ |
[3]וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת |
| [4]וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאֹוב מֵאֶרֶץ קֹולֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף׃ |
[4]ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף |
| [5]וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמֹון זָרָיִךְ וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמֹון עָרִיצִים וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם׃ |
[5]והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם |
| [6]מֵעִם יְהוָה צְבָאֹות תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקֹול גָּדֹול סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אֹוכֵלָה׃ |
[6]מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה |
| [7]וְהָיָה כַּחֲלֹום חֲזֹון לַיְלָה הֲמֹון כָּל־הַגֹּויִם הַצֹּבְאִים עַל־אֲרִיאֵל וְכָל־צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ׃ |
[7]והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה |
| [8]וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אֹוכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשֹׁו וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשֹׁו שֹׁוקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמֹון כָּל־הַגֹּויִם הַצֹּבְאִים עַל־הַר צִיֹּון׃ |
[8]והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה־כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון |
| [9]הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא־יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר׃ |
[9]התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר |
| [10]כִּי־נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת־עֵינֵיכֶם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה׃ |
[10]כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה |
| [11]וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר־יִתְּנוּ אֹתֹו אֶל־יֹודֵעַ הַסֵּפֶר [Q: סֵפֶר] לֵאמֹר קְרָא נָא־זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא׃ |
[11]ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר [Q: ספר] לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא |
| [12]וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא־יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא־זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר׃ |
[12]ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר־קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר |
| [13]וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבֹּו רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה׃ |
[13]ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני־ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה |
| [14]לָכֵן הִנְנִי יֹוסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם־הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר׃ |
[14]לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה־הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר |
| [15]הֹוי הַמַּעֲמִיקִים מֵיהוָה לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹודְעֵנוּ׃ |
[15]הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו |
| [16]הַפְכְּכֶם אִם־כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב כִּי־יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיֹוצְרֹו לֹא הֵבִין׃ |
[16]הפככם־אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין |
| [17]הֲלֹוא־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנֹון לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב׃ |
[17]הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב |
| [18]וְשָׁמְעוּ בַיֹּום־הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי־סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה׃ |
[18]ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה |
| [19]וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּיהוָה שִׂמְחָה וְאֶבְיֹונֵי אָדָם בִּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ׃ |
[19]ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו |
| [20]כִּי־אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל־שֹׁקְדֵי אָוֶן׃ |
[20]כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און |
| [21]מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְלַמֹּוכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק׃ |
[21]מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק |
| [22]לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת־אַבְרָהָם לֹא־עַתָּה יֵבֹושׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃ |
[22]לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו |
| [23]כִּי בִרְאֹתֹו יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבֹּו יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת־קְדֹושׁ יַעֲקֹב וְאֶת־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃ |
[23]כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו־יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו |
| [24]וְיָדְעוּ תֹעֵי־רוּחַ בִּינָה וְרֹוגְנִים יִלְמְדוּ־לֶקַח׃ |
[24]וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח |